אלף משתתפים פקדו במהלך היום, אתמול (שלישי), את כנס "סביבה 2050" - הכנס הסביבתי הגדול בישראל, בהפקת חברת בני מורן, שנערך בהילטון תל אביב.

את הכנס פתח נשיא המדינה (בנאום מוקלט) והשתתפו בו בין היתר השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, המנכ"לית היוצאת של המשרד להגנת הסביבה גלית כהן והמנכ"ל היוצא של משרד האנרגיה ליאור שילת, ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים, יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, רו"ח יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר, דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, מתניהו אנגלמן מבקר המדינה, עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, וכן למעלה מ-20 נציגים של שגרירויות מרחבי העולם בינהן: יוון, קרואטיה, בלארוס, קזחסטאן, ארגנטינה, קולומביה, קניה, ניגריה, טנזניה, גאנה, זמביה וסרי לנקה.

השרה להגנת הסביבה. צילום: ליאת מנדל 

בנאומה הפומבי הראשון כשרה להגנת הסביבה אמרה השרה סילמן: "אני רציתי בתפקיד השרה להגנת הסביבה וזאת ממקום של שליחות. נושא הפסולת הינו אחד העוגנים החשובים בפעילותה המשרד: המשרד גיבש פעמים רבות מדיניות שמטרתה לצמצם את הפסולת והפשיעה בנושא, מה שחסר זה יישום בשטח ובזה אני רוצה להתמקד.

ריבונות ומשילות זה כאן במשרד להגנת הסביבה: השלכות הפסולת הלא חוקית, מטמנות לא חוקיות, מחצבות לא חוקיות, שריפת פסולת חקלאית, השלכת פסולת בניה - בכוונתי לחזק את שרשרת האכיפה במשרד, אפעל לחיזוק המשטרה הירוקה ויכולת התביעה של המשרד, וחיזוק הקשר עם כלל מערכות התביעה בישראל שיהפכו את העבריינות הסביבתית ללא כדאית.

אני אקדם מכרזים, יחד עם החשב הכללי ועם השלטון המקומי, שיהיה שותף אמיתי לשינוי בשוק הפסולת. כוונתי להביא לכנסת את חוק האקלים, בהתאם ליעדים המאוד שאפתניים שנקבעו בהסכמים הקואליציוניים. בנוסף נקדם סט של חקיקה בכל מה שקשור להגנה על הים והטבע הישראלי – כמוזכר בהסכמים הקואליציוניים.

אני מצפה לשת"פ הדוק עם התעשיה והחקלאות, אנו שותפים ולא אוייבים. אני אעבוד קשה להסיר חסמים ולקדם תעשייה מתקדמת, אך גם נדאג שהתעשייה תהייה נקיה ויותר סביבתית".

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO -  חשף לראשונה את נתוני העמידה ביעדי הפליטות של מדינת ישראל לשנת 2022, כפי שנבדקו ע"י משרדו:

הממשלה קבעה יעדים של 27% הפחתת פליטות, המידע הרשמי הראשון על ביצועי הפליטות לשנת 2022 יפורסם רק עוד חצי שנה אך בBDO מצאנו כי בשנה החולפת המדינה לא רק שעמדה ביעדים אלא למעשה סיימנו את השנה בגידול של 5% פליטות גזי החממה. קבענו יעדים ובמבחן התוצאה לא עמדנו בהם. אם לא ניתן כלים ותקציבים נמשיך להיכשל בעמידה ביעדים. זה לא קשור לא לקורונה ולא לאוקראינה, הפליטות גדלות גם ביחס לתקופה שלפני הקורונה ובכל הסקטורים. זה סימפטום של תופעה בה המדינה קובעת יעדים ופעם אחרי פעם לא עומדת בהם.

לא עמדנו ביעדי אנרגיות מתחדשות, בסגירת תחנות פחמיות, יעדי חישמול אוטובוסים ורק"ל, יעדי מיחזור פסולת ואין פלא שאנו לא עומדים ביעדים בשורה התחתונה. המקום היחיד בו עמדנו ביעדים הוא אחוז רכבים חשמליים, שם המדינה נתנה תמריצים ושחררה חסמים רגולטורים. צריכה להיות רפורמה של כלכלה דלת חשמל שמסירה את החסמים, יוצרת כלים, תקציבים ומדיניות, יש סקטור עסקי ותעשיה שרוצים תעשיה דלת פחמן אבל צריך לתת להם כלים והסרת חסמים.

עוד ב-

תחרות הקריאייטיב היוקרתית: הקרב על הנציג הישראלי יצא לדרך

לכתבה המלאה

יאיר אבידן המפקח על הבנקים אמר: "סיכוניי סביבה ואקלים דורגו כאיום מספר 1 בעשור הקרוב. התמודדות עם משבר האקלים הינה משימה לאומית מהמעלה הראשונה. הניסיון ממשבר הקורונה הוא דוגמא להשפעה שיכולה להיות למשבר סביבתי. משבר האקלים, בדומה למשבר הקורונה, הוא כשל שלא יכול להיפתר עי כוחות השוק ולכן יש חובה לפעילות ממשלתית. אוניברסיטת הרווארד טבעה את המושג ערך משותף – כדי להישאר תחרותיים בעולם של היום יש ליצר ערך כלכלי שנותן מענה גם לצרכים חברתיים וסביבתיים. יש בערך המשותף כדי להגדיל את העוגה. בימים אלו הפיקוח מגבש הוראה בנקאית, מבוססת על עקרונות ועידת בזל לממשל תאגידי ומסגרת לניהול סיכונים, הוראה שתהייה מהמתקדמות בעולם".