מדינות צפון אירופה נערכות למצבי חירום דיגיטליים באמצעות פיתוח מערכות תשלום לא מקוונות, כחלק מאסטרטגיית הגנה כלכלית רחבה. טואומס ואלימאקי, חבר מועצת הבנק המרכזי הפיני, חשף כי פינלנד, שבדיה, נורבגיה, דנמרק ואסטוניה מפתחות במקביל מנגנוני גיבוי לעסקאות אשראי שיפעלו גם בהיעדר חיבור אינטרנט.

על פי הפרסום ב-YNET היוזמה מגיעה בעקבות מספר אירועי חבלה בתשתיות תקשורת תת-ימיות באזור הים הבלטי וחששות גוברים מאיומים היברידיים על רקע המתיחות הגיאופוליטית עם רוסיה. המערכות החדשות יתבססו על מסופים המסוגלים להצפין ולאחסן נתוני עסקאות באופן זמני עד לחידוש החיבור הדיגיטלי, כאשר שבדיה כבר הציבה יעד להשקת המערכת עד יולי 2026.

מהלך זה משקף נסיגה מהחזון של חברה נטולת מזומנים ומהווה חלק ממגמת הגברת החוסן הלאומי במדינות הנורדיות. בפינלנד, שבה רק 10% מהאוכלוסייה משתמשים במזומן כאמצעי תשלום עיקרי, פועלים במקביל להקמת מערכת לאומית של חשבונות בנק רזרביים שתאפשר גישה לחסכונות גם במקרה של השבתת מערכות בנקאיות. 

רק לפני כחודשיים תקלת ענק במערכות החיוב שהשביתה את האפשרות לשלם באשראי בכל רחבי ישראל בשעות הבוקר עד שסודרה. חברת שבא דיווחה לרגולטורים ולמשתמשים במערכת הלאומית על אירוע תקשורת במערכת כרטיסי חיוב. אחרי בדיקה של הצוותים המקצועיים של החברה, שארכה כשעה, התקלה סודרה.

מתקפת הסייבר השביתה למשך דקות ארוכות את מערכת התשלומים באשראי שב"א. אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים בחברת אבטחת המידע ESET ישראל הסביר כזכור מה היא  מתקפת DDOS שמטרתה מניעת שירות.

לדבריו, המטרה שלה היא ליצור עומס חריג אשר לא מאפשר לצד השני להתמודד איתו עד שהוא קורס. בדרך כלל מדובר במתקפה שהיא זמנית וקשה להחזיק אותה לאורך זמן משום שהיא מצריכה שימוש במשאבים רבים על מנת להדביק הרבה מחשבים בנוזקה ייעודית.

עוד ב-

כרטיס האשראי לא נח: הישראלים הוציאו יותר ברבעון הראשון של 2025

לכתבה המלאה