הודו שוקלת תוכנית להרחבת השליטה על מי הנהרות הזורמים מזרחה אל פקיסטן, ובכך להגביל באופן דרמטי את אספקת המים החיונית לשדות החקלאיים במדינה. הצעד נבחן בתגובה לפיגוע שאירע בחודש אפריל האחרון בקשמיר, שבו נהרגו 26 אזרחים. ניו דלהי מאשימה את איסלאמאבאד באחריות למתקפה, אך פקיסטן מכחישה מעורבות.

מיד לאחר הפיגוע, הודו השעתה את השתתפותה באמנת המים של האינדוס שנחתמה ב-1960, המסדירה את השימוש בנהרות המשותפים לשתי המדינות. אף על פי שהצדדים הסכימו על הפסקת אש לאחר העימותים הקשים ביותר ביניהם מזה עשרות שנים, האמנה לא חודשה עד כה.

לפי פרסום של רויטרס, במרכז הדיונים של ממשלת הודו עומדת תוכנית להרחבת תעלת רנביר, העוברת מנהר צ’נאב דרך שטח הודו למחוז פונג’אב הפקיסטני. כיום זורמים בתעלה כ-40 מטרים מעוקבים לשנייה, והתוכנית מבקשת להגדיל את הקיבולת ל-150 מטרים מעוקבים. הרחבת התעלה תארך מספר שנים, אך תאפשר להודו לשלוט בכמות מים משמעותית הרבה יותר ובכך להסיט את הזרימה לצד של פקיסטן.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי אמר בנאום שנשא השבוע כי: "דם ומים אינם יכולים לזרום יחד", כהתייחסות מרומזת לאמנת המים. משרד החוץ ההודי מסר כי ההקפאה של אמנת המים תישאר בתוקף עד שפקיסטן תפסיק באופן ברור ובלתי הפיך את תמיכתה בטרור חוצה גבולות.

מנגד, שר החוץ הפקיסטני אישאק דאר טען בפרלמנט כי הודו מפרה את החוק הבינלאומי, וכי מבחינת איסלאמאבאד האמנה עדיין בתוקף. גורמים רשמיים בפקיסטן הזהירו כי כל ניסיון מצד הודו להסיט את זרימת המים מהווה "מעשה מלחמה".

עוד ב-

בהודו סותרים את טראמפ: "לא הובטח ביטול מכסים"

לכתבה המלאה

מערכת המים של נהר האינדוס היא חיונית לפקיסטן: כ-80 אחוז מהחקלאות במדינה תלויה בה, וכך גם מרבית תחנות הכוח ההידרואלקטריות. מומחים מזהירים כי אף שהקמת סכרים ותעלות חדשים תארך זמן, השפעה מיידית כבר נרשמה כאשר תחנת מים מרכזית בפקיסטן חוותה ירידה זמנית של עד 90 אחוז בזרימת המים בתחילת חודש מאי, בעקבות עבודות תחזוקה בצד ההודי.