מפלגת השמאל הקיצוני "די לינקה" ניצחה בבחירות בברלין כשהשיגה 25.7% מקולות המצביעים, ועקפה את מפלגת ה-CDU השמרנית שצנחה ל-18.8%. אם תצליח להרכיב קואליציה, אליף ארלפ (45), עורכת דין ובת למהגרים מטורקיה המכונה "ממדאני של ברלין", תהפוך לראש העיר הראשונה מטעם המפלגה בתולדות הבירה. במקביל, רשמה מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) ניצחון היסטורי במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה עם 38.2% מהקולות, בעוד ה-CDU צנחה שם ל-4.9% בלבד ונפלטה מהפרלמנט המקומי.

הניצחון בברלין מעורר סערה רבתי וחששות כבדים בקרב הקהילה היהודית, במיוחד לאחר שבשנים האחרונות הונף דגל ישראל מעל בניין העירייה ביוזמת השלטון היוצא. יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, תקף בחריפות את התוצאות והזהיר כי "העובדה שמפלגה שעל במת הבחירות שלה קראו בגלוי למותם של בני אדם יוצאת מנצחת מדאיגה מאוד". שוסטר קרא למפלגות הסוציאל-דמוקרטיות והירוקים שלא לאפשר ל"די לינקה" להרכיב ממשלה, והדגיש כי המהלך ייתן "דחיפה נוספת לנורמליזציה המתקדמת של שנאת היהודים".

הדאגה בקהילה היהודית מגיעה על רקע שורת עמדות ותקריות קיצוניות במפלגה. ברמה הארצית הגדירה הנהגת "די לינקה" את פעולות צה"ל בעזה כ"רצח עם", ואף אימצה את "הצהרת ירושלים" הקובעת כי קריאה לסיום קיומה של ישראל כמדינה יהודית אינה אנטישמיות כשלעצמה. במהלך הקמפיין בברלין נרשמו תקריות חמורות, בהן הופעת ראפר באירוע בחירות ששר "יאללה יאללה אינתיפאדה" ו"מוות לצה"ל", חלוקת סטיקרים לתלמידים של "הלו קיטי" אוחזת ברובה על רקע דגל פלסטין, ונוכחותם של ראש משפחת הפשע עיסא רמו ותומך החזית העממית איברהים איברהים במסיבת הניצחון של המפלגה.

לצד הסוגיה הישראלית, מוקד מחלוקת מרכזי נוסף הוא מדיניות הדיור של המפלגה. ארלפ הצהירה בגלוי כי "כשדי לינקה שולטת, מפקיעים", והבטיחה להוריד את שכר הדירה ולהלאים דירות שבבעלות חברות נדל"ן גדולות – מהלך המתקבל בהתנגדות חריפה מצד הסוציאל-דמוקרטים. הקנצלר פרידריך מרץ כבר הודיע בתגובה כי ממשלתו מקדמת חקיקה פדרלית שתסכל את תוכניות ההפקעה ותבהיר כי "בגרמניה איש אינו מופקע מנכסיו".

עוד ב-

ממדאני חושף את התוכנית: הצעת החוק שתעצור את השקרים

לכתבה המלאה

הקנצלר מרץ התייחס בדאגה עמוקה לתוצאות ואמר כי מה שמדאיג אותו יותר מכל הוא "שאנחנו חווים בברלין אנטישמיות פתוחה ורדיקלית". מנגד, ארלפ עצמה דוחה את ההאשמות, הציגה תוכנית בת חמש נקודות למאבק באנטישמיות וטענה כי זכות הקיום של ישראל וזכות ההגדרה העצמית של יהודים אינן ניתנות למשא ומתן מבחינתה, אם כי הודתה כי "קיימת אנטישמיות בתוך החוגים של השמאל". כעת, עיני גרמניה כולן נשואות למשא ומתן הקואליציוני שייקבע את זהות הנהגת הבירה.