בארץ
הונאות פיננסיות: הנתון המדאיג מאוד על בני הגיל השלישי
סקר בנק ישראל חושף כי 62% מהמשיבים נתקלו בניסיון הונאה פיננסית, 5% ספגו נזק כספי. ההונאות הפיננסיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים הדיגיטליים בישראל, אבל לא כולם חשופים אליהן באותה מידה
ההונאות הפיננסיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים הדיגיטליים בישראל, אבל לא כולם חשופים אליהן באותה מידה. סקר חדש שמפרסם היום (ראשון) הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל חושף נתון מדאיג במיוחד: 12% מבני הגיל השלישי דיווחו שנפגעו כספית מהונאה, לעומת 5% בכלל המשיבים לסקר. כלומר, שיעור הנפגעים בקרב האוכלוסייה המבוגרת גבוה פי 2.4.
הנתון המטריד לא פחות נוגע להתנהגות הגולשים: מחצית מהמשיבים בני הגיל השלישי ממלאים פרטים מזהים בקישורים המשמשים לניסיונות הונאה, לעומת 17% בלבד בכלל המשיבים. מדובר בפער משמעותי, שממחיש את מידת החשיפה של האוכלוסייה המבוגרת לניסיונות גניבת פרטים וכספים.
רוב הישראלים כבר נתקלו בניסיון הונאה
לפי הסקר, 62% מהמשיבים דיווחו כי חוו ניסיון הונאה פיננסית בשנתיים האחרונות. 5% מהמשיבים דיווחו כי נגרם להם נזק כספי בפועל.
השיטה הנפוצה ביותר היא התחזות באמצעות הודעות SMS: לא פחות מ-77% מהמשיבים שנשאלו על דרכי ההונאה דיווחו על ניסיון הונאה באמצעות מסרון מתחזה. 35% דיווחו על הודעות דוא"ל מתחזות, 33% על קישורים לאתרים או לאפליקציות מזויפים, 21% על ניסיונות באמצעות וואטסאפ או טלגרם ו-18% על שיחות טלפון שבהן המתקשרים התחזו לנציגי בנקים או חברות כרטיסי אשראי.
הסקר חושף גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה. בקרב יוצאי חבר העמים, 53% דיווחו על ניסיונות הונאה באמצעות שיחות טלפון מתחזות, לעומת 18% בכלל אוכלוסיית הסקר.
לצד הנתונים המדאיגים, יש גם סימנים למודעות ציבורית: 62% מהמשיבים שנחשפו לניסיון הונאה ולא ספגו נזק כספי סיפרו כי זיהו בעצמם שמדובר בתרמית, וכך מנעו את הפגיעה. מנגד, 19% מהנשאלים העידו כי הם לא נוקטים שום פעולה כדי להתגונן מפני הונאות פיננסיות.
"הבינה המלאכותית משכללת את ההונאות"
על רקע הממצאים הודיע הפיקוח על הבנקים על השקת מהלך הסברה נוסף, בשיתוף איגוד הבנקים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. המהלך יוצא לדרך במהלך נובמבר, שבו מתקיימים מבצעי קניות רבים ברשת, ומטרתו לסייע לציבור לזהות ניסיונות התחזות וגניבת פרטי תשלום.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הזהיר כי ההתקדמות הטכנולוגית והתפתחות הבינה המלאכותית מאפשרות לשכלל את שיטות ההונאה. לדבריו, הפיקוח פועל עם גורמים נוספים לצמצום התופעה, ובמסגרת זו מרחיב את פעילות ההסברה לציבור.
בבנק ישראל ממליצים שלא להיכנס לחשבון הבנק באמצעות קישורים המתקבלים במסרונים או בדוא"ל, לא למסור קודי זיהוי לגורמים שפונים ביוזמתם ולבדוק באופן תקופתי את הפעילות בחשבון. במקרה של חשד למסירת פרטים לגורם עוין, יש לפנות מיד לבנק או לחברת כרטיסי האשראי.
עוד ב-
הסקר נערך באמצעות מכון המחקר רושינק בקרב 1,003 משיבים בגילי 18 עד 70 המחוברים לאינטרנט, בתוספת מדגמים טלפוניים של 50 משיבים בני 70 ומעלה ו-50 דוברי רוסית. לפיכך, יש להתייחס לממצאים בקרב הקבוצות הקטנות בזהירות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
