אישה בבריטניה חשפה מכתב שנכתב ב-1969 על ידי תלמידת בית ספר ובו תחזיות מדויקות להחריד לגבי העתיד. המכתב התגלה בחלק האחורי של הספה של רוזה בקרטון על ידי בעלה פיטר, בן 67, בזמן שהוא שיפץ רהיט ישן עבור לקוח.

מתוארך ל-23 בפברואר 1969, הילדה בת ה-11 מדמיינת את מצב העולם ב-1980. באופן די נכון היא חוזה את השינוי העצום בטכנולוגיה ואף את מהפכת הזום.

כשהיא מתארת את חזרתו של בעלה לעתיד הביתה מהעבודה היא כותבת: "'שלום יקירי', הוא אמר לי. 'אני רק צריך לצלצל לחבר שלי בטלפון'. 'טוב עדיף שתסדר את עצמך קצת', אמרתי. "בשנת 1969 הטלפון היה תיבה מרובעת עם שפורפרת מעליו. אבל עכשיו זה עדיין שפורפרת, אבל אתה יכול לראות את האנשים שאתה מדבר איתם, כי יש מסך שבו אתה יכול לראות את האנשים. זה קצת כמו טלוויזיה".

רוזה, בת 66, מפטרבורו, קיימברידג'שייר, החליטה לפרסם את המכתב למקרה שהסופרת, שכעת תהיה בת בסביבות 62, עדיין בחיים.

רוזה אמרה: "כשבעלי הראה לי את זה לא האמנתי. חשבתי אלוהים אדירים, תראה את זה. זה היה כל כך מעניין, כי כשמסתכלים על זה היום יש לה הרבה תחזיות די נכונות - אבל בדרכה התמימה הילדותית היא חשבה שהכל יקרה בעוד עשר שנים. רק רציתי לשתף אותו בתקווה שאולי המחברת תראה אותו ותזהה אותו. בעלי מצא כל מיני זבל בתוך ספות והרהיטים בעבר - אבל אף פעם לא משהו מעניין כמו זה."

למכתב אין שם, אך כן יש עליו תיקונים והערות של מורה בעט אדום - כולל ציון "טוב".

המכתב מתחיל: "השנה היא 1980, השעה היא אבק ירח בחצי שנה. הנה אני בת עשרים ואחת, יושבת על כרית אוויר. אני זוכרת שכשהייתי בן 11 והייתי בבית הספר, דברים השתנו מאז. לדוגמה, הטלוויזיה השתנתה. ב-1969 זו הייתה קופסה מרובעת עם ידיות לפניה. עכשיו זה מסך גדול עם ידיות על זרוע הכיסא שלך כדי להפעיל ולכבות אותו."

תלמידת בית הספר מדמיינת שהיא עובדת בנק נשואה. לדבריה, בעבר היא הייתה "מכינה תה" לבעלה כשהוא חזר הביתה.

עוד ב-

זום בשיתוף פעולה מסקרן: מקדמת גישה אחודה לבינה מלאכותית

לכתבה המלאה

אבל היא מוסיפה: "כל מה שיש לנו זה חתיכת מסטיק לאכול. אתם אולי חושבים שאין לנו מספיק מה לאכול אבל אתם טועים, כי חתיכת המסטיק הזו היא אוכל. אתה לועס את המסטיק הזה ואתה יכול להרגיש את האוכל יורד. אפשר גם לטעום. אין כלים לעשות אחר כך". היא מדמיינת שדלתות ביתם "חשמליות" ומופעלות על ידי כפתורי לחיצה. הנערה מסיימת את מכתבה באומרה: "באמת כשאני חושבת אחורה על עשר השנים האלה, דברים השתנו מאוד."