שער בדקה ה-90, דו-קרב פנדלים מותח או מהפך בלתי צפוי יכולים לגרום לאוהדים לקפוץ מהספה, לצעוק משמחה או להישאר חסרי נשימה. אבל מה שמרגיש כמו סערת רגשות רגעית, מפעיל למעשה שורה של תגובות פיזיולוגיות משמעותיות בגוף ובמיוחד במערכת הלב וכלי הדם. לקראת משחקי המונדיאל, חשוב לדעת כי עבור חלק מהצופים, בעיקר אלו הסובלים ממחלות לב או מגורמי סיכון קרדיווסקולריים, ההתרגשות אינה מסתכמת רק בחוויה ספורטיבית.

ד"ר מיכאל וולט, ראש תחום קרדיולוגיה במאוחדת מחוז מרכז, מסביר כי בזמן משחק מותח הגוף מגיב באופן דומה למצבי לחץ אחרים. "בזמן מתח או התרגשות משמעותית מופרשים בגוף הורמוני סטרס כמו אדרנלין ונוראדרנלין. כתוצאה מכך הדופק עולה, לחץ הדם מטפס והלב נדרש לעבוד קשה יותר. אצל רוב האנשים מדובר בתגובה תקינה וחולפת, אבל אצל מי שקיימת אצלו מחלת לב או היצרות בעורקים, המאמץ הזה עלול לעיתים להוביל לאירוע לבבי."

לדברי ד"ר וולט, רבים אינם מודעים לכך שגם ישיבה מול הטלוויזיה יכולה להוות עומס משמעותי על הגוף כאשר היא מלווה במתח רגשי גבוה. "אנחנו נוטים לחשוב שמאמץ גופני בלבד מסכן את הלב, אבל גם מתח נפשי משפיע מאוד על מערכת הלב וכלי הדם. הלב אינו מבחין אם מדובר בריצה או בדרמה ספורטיבית והוא מגיב לעוצמת החוויה."

כשהכדורגל פוגש את הקרדיולוגיה

הקשר בין אירועי ספורט גדולים לבין עלייה באירועים לבביים נחקר במשך שנים במדינות שונות בעולם. מחקרים שנערכו במהלך טורנירי כדורגל בינלאומיים מצאו כי בימים שבהם נבחרות לאומיות משחקות, ובמיוחד במשחקים דרמטיים המוכרעים בדקות הסיום או בפנדלים, נרשמת עלייה במספר הפניות לחדרי המיון עקב כאבים בחזה, הפרעות קצב ואוטמי לב.

עם זאת, מדגיש ד"ר וולט, המחקרים אינם מלמדים שהכדורגל מסוכן בפני עצמו, אלא שמדובר בטריגר אפשרי אצל אנשים הנמצאים מלכתחילה בקבוצת סיכון. "המשחק לא יוצר מחלת לב חדשה, אבל הוא בהחלט יכול לחשוף בעיה קיימת או להוות גורם מעורר אצל מי שכבר סובל מטרשת עורקים, יתר לחץ דם או מחלת לב לא מאוזנת."

השפעת המתח בזמן משחקים אינה מסתכמת רק בסיכון לאוטם שריר הלב. בקרב חלק מהצופים עלולים להופיע דפיקות לב מואצות, הפרעות קצב, עליות חדות בלחץ הדם, קוצר נשימה ולעיתים אף תסמונת הלב השבור (Takotsubo) שהוא מצב זמני שבו שריר הלב נפגע בעקבות סטרס רגשי קיצוני. בנוסף, הצפייה במשחקים מלווה לא פעם בהרגלים שעלולים להכביד עוד יותר על הלב: ארוחות כבדות, צריכת אלכוהול, עישון וישיבה ממושכת במשך שעות.

מי צריך להיות זהיר במיוחד?

אנשים הסובלים ממחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, עודף משקל, כולסטרול גבוה או היסטוריה משפחתית של מחלות לב צריכים להיות קשובים במיוחד לגופם בזמן משחקים מתוחים. לדברי ד"ר וולט "אם במהלך המשחק מופיעים לחץ או כאב בחזה, קוצר נשימה חריג, הזעה קרה, חולשה פתאומית, סחרחורת או כאב המקרין ליד, לצוואר או ללסת אסור להתעלם מהסימנים. לא מחכים לשריקת הסיום ולא להפסקה. פונים לקבלת טיפול רפואי."

המלצתו של ד"ר וולט היא לצפות במשחקים בסביבה נוחה, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת, להקפיד על נטילת התרופות הקבועות ולזכור שגם ברגעים המותחים ביותר מדובר בסופו של דבר באירוע ספורטיבי. "כדורגל נועד לרגש אותנו, וזה חלק מהקסם שלו. אבל חשוב ליהנות מהחוויה בלי לשכוח להקשיב לגוף. הלב שלנו אוהב התרגשות עד גבול מסוים."

עוד ב-

הסיבה לבכי של מסי במונדיאל: "מצב בריאותי רעוע"

לכתבה המלאה