הרגל יומיומי ונפוץ במיוחד של ישיבה ממושכת מול המחשב למשך שעות ארוכות מתברר כגורם סיכון בריאותי משמעותי. מחקר מקיף שעקב אחר המשתתפים במשך 12 שנים מצביע על קשר ישיר בין אורח חיים יושבני לבין עלייה בסיכון לפתח מחלות לב וסוגים שונים של סרטן. בשונה ממחקרים אחרים המתבססים על דיווחים עצמיים, הנתונים הפעם נאספו באמצעות מדידה אובייקטיבית ומדויקת של זמני הישיבה בפועל, מה שמעניק לממצאים תוקף מדעי מוצק.

פרופ' איתן פרידמן, מנהל המכון הגנטי לגילוי מוקדם באסותא רמת החייל הסביר בערוץ 13 כי המסקנות חד-משמעיות. לדבריו, "יש יעילות לעשות הפסקות בישיבה הממושכת. לא רק בהקשר של סרטן, אלא גם בהקשר של מחלות לב". פרידמן ציין כי הפסקות קצרות ויזומות משפרות גם את סיכויי ההחלמה בקרב חולים שכבר אובחנו, מה שממחיש את החשיבות של שינויים קטנים בשגרה.

המתודולוגיה המדויקת של המחקר אפשרה לבסס קשר סטטיסטי מובהק בין ישיבה רציפה לעלייה בסיכון הבריאותי. המעקב הישיר חיזק את הקביעה כי לא מדובר בקורלציה מקרית, אלא בהשפעה פיזיולוגית ישירה של היעדר תנועה על גוף האדם, המהווה גורם סיכון בר-מדידה.

"אם על כל חצי שעה או שעה הם קמו במשך שתי דקות, הייתה ירידה גם בשיעור מקרה הסרטן", מסביר הפרופסור. ההשפעה החיובית נרשמה גם במניעה וגם בקרב המשתתפים שחלו, כאשר אלו שהקפידו לקום הציגו סיכויי החלמה גבוהים יותר. ההמלצה העולה מהנתונים היא לאמץ הרגל פשוט של קימה מהכיסא בכל חצי שעה עד שעה, הליכה קצרה של שתי דקות או ביצוע שיחות טלפון בעמידה.

עוד ב-

מעבר לזקפה: הגילוי הדרמטי של מכון ויצמן על ויאגרה

לכתבה המלאה

יחד עם זאת, ההמלצה אינה מחליפה אימון גופני סדיר. פרופ' פרידמן מבהיר את הנקודה באופן חד-משמעי: "זה לא במקום ללכת לחדר הכושר, זה לא במקום לשחות, אבל אם אתה יושב מול המחשב, עשה לך כלל: כל חצי שעה או שעה, תעמוד, תלך שתי דקות, תעשה את שיחת הטלפון בעמידה". שני האלמנטים הללו משלימים זה את זה, כאשר הפעילות האירובית מחזקת את מערכת הלב-ריאה, ואילו ההפסקות הקצרות נועדו לשבור את הרצף המזיק של הישיבה הממושכת בפני עצמה.