עולם הרפואה בישראל נפרד מאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בתולדותיו, פרופ' בנימינה מורג, שהלכה לעולמה. מורג נחשבת לאחת מחלוצות הרדיולוגיה הפולשנית בישראל והיתה האישה הראשונה בארץ שנכנסה לעסוק בתחום זה.

מורג נולדה בשנת 1940 בקיבוץ בית אורן שבכרמל, והייתה אחת הבנות הראשונות שגדלו בקיבוץ. בהמשך עברה משפחתה להתגורר בתל אביב. בשנת 1959, לאחר שחרורה מצה"ל, נישאה לבן זוגה מבית הספר התיכון, ברוך. השניים יצאו יחד לאוסטריה כדי להשתלם בלימודי רפואה בווינה, ובהמשך חזרו לישראל והשתלבו במסגרת המחזור הראשון של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשנות הלימודים החמישית והשישית.

עם סיום שנת הסטאז' ירדו השניים לדרום ושימשו כרופאי משפחה בקרית גת במשך שנתיים, בתקופה שבה נחשב האזור לאזור מצוקה. בשנת 1970 החלה מורג את התמחותה ברדיולוגיה אבחנתית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אותה סיימה בשנת 1975.

בעקבות רצונה לעסוק בפעילות רפואית אקטיבית מעבר לפענוח צילומי רנטגן בלבד, שולבה מורג על ידי הפרופסורים יעקב יצחק וזלי רובינשטיין בתחום האנגיוגרפיה - תחום שהיה אז בראשית דרכו ומוכר כיום כרדיולוגיה פולשנית. בכך הפכה לאישה הראשונה בישראל שעסקה במקצוע זה.

במהלך השנים קידמה מורג את התחום באופן משמעותי יחד עם פרופ' רובינשטיין, תוך הכשרת מתמחים, כתיבת עשרות מאמרים מדעיים, השתלבות בטכנולוגיות חדישות ושיתוף פעולה נרחב עם רופאים מכלל מחלקות בית החולים. בשנת 1991 הוענקה לה דרגת פרופסור ברדיולוגיה אבחנתית מטעם אוניברסיטת תל אביב. לאחר פטירתו הפתאומית של פרופ' רובינשטיין בשנת 1996, מונתה מורג למנהלת היחידה לרדיולוגיה פולשנית.

בתפקידה כמנהלת היחידה הובילה מהלכים לפיתוח פרוצדורות פולשניות מתקדמות. בשנת 1997 הוכנס לראשונה בישראל, תחת ניהולה, הסטנט גרפט הראשון לטיפול במפרצת אבי העורקים הבטני. פריצת דרך זו חיזקה באופן משמעותי את שיתוף הפעולה בין תחום הרדיולוגיה הפולשנית לבין מנתחי כלי דם - שיתוף פעולה שליווה את מורג הן בעבודתה המקצועית והן בחייה האישיים.

עוד ב-

אבל בעולם העסקים בישראל: אביו של הבכיר במגזר העסקי הלך לעולמו

לכתבה המלאה

בעקבות פטירתה פרסם המרכז הרפואי שיבא הודעת אבל רשמית מטעם ההנהלה והעובדים: "הנהלת המרכז הרפואי שיבא והעובדים מרכינים ראש בצער עמוק על פטירתה של פרופ' בנימינה מורג ז״ל רופאה פורצת דרך, מחלוצות הרדיולוגיה הפולשנית בישראל, אשת מקצוע מצטיינת, מורה ומחנכת לדורות של רופאות ורופאים אנו משתתפים בצערה העמוק של המשפחה".