אני מתבוננת בפרצופו הזחוח, המחייך של שר המודיעין של מדינת ישראל בגוגל תמונות, וככל שהדקות נוקפות, הזעם גואה. היום (שלישי), בשעת צהריים מאוחרת, הודיע כבוד השר על פרישתו מן המירוץ לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית. כמה טוב שפרש. למעשה, זה המעשה הטוב ביותר, מבחינה מוסרית ונורמטיבית, שעשה לאורך הקריירה הפוליטית שלו, אבל כרגיל במדינת החאפ לאפ, בארץ הפרטאץ' וברפובליקת וולגריסטן, כבודו עשה רק חצי עבודה. החצי השני מוטל עלינו, אזרחיות ואזרחי ישראל. 

כי שטרן זה, כוכב נופל בשמי הסקנדלים והסערות החדשות לבקרים, הוא עדיין שר בממשלת השינוי, ממשלה שחרתה על דגל דמיוני מלים יפות על שקיפות ומחויבות לאמת, טוהר מידות ונקיון כפיים ולבב, ממשלה בשביל אזרחיה ולא להיפך. והנה יושב בתוכה מיזוגן עלוב, שבעצמו התפאר בגריסת תלונות של חיילות על הטרדה מינית כשאלה היו מבוהלות מכדי לנקוב בשמן. איש לא הכריח אותו להתרברב. במו מילותיו כרה לעצמו קבר, ככל שזה קשור ליחסינו עם העם היהודי בתפוצות. לא שצריך היה להתאמץ, בינינו.

האחרון בתפקיד זה, האיש שמשמש כעת כנשיאנו, איננו טלית שכולה תכלת, גם אם מתעקשים להלבישו לצילומים בטלית בגוון שמים צלולים ומוסיפים רקע פוטושופ רוגע וממלכתי כמו הכינרת.

אז כזכור, שטרן הודה שגרס. מה גרס? תחילה טען שלא תלונות של חיילות שהוטרדו. השקר הזה הופרך. ועוד איך גרס. ומדוע גרס? לשיטתו, בשל הצורך הנעלה בפומביות הדיון. מפקד הניח עליך יד מיוזעת בניגוד לרצונך? ספרי, חיילת אהבים. ספרי ה כ ל. איך היה ומה היה ומי את. פוחדת שיבולע לך? שתקי. לא שתקת? שטרן ואחרים, כולםמשותפים פעילים בתרבות האונס, כבר יגרסו אותך לגזרים. 

הייתי בת 14 כשאיש אחד אנס אותי. לא התלוננתי. האיש היה קרוב רחוק של אבי, משפחה. ידעתי שאם אבא יידע, אבא יהרוג אותו ויישב  בכלא ואז מה יהיה עם אמא ואיתי. כמעט 40 שנה שתקתי. בעשורים האלה, בכו על כתפי חיילות וקצינות, אזרחיות ועובדות צה"ל ועובדות מדינה ובעלות מקצועות חופשיים ונערות ונעריםמשהוטרדו מינית. מעולם לא חברתי למרכזי סיוע רשמיים. אני לא אוהבת להיות חלק מארגונים גדולים. אני לא צריכה אותם כדי לחבק גל"צניקית צעירה או יחדה בת 11 שאבא של חברה עשה לה מה שעשה, או אישה קשישה ממני שמספרת, בכאב ובבושה, מה עשה לה בכיר אחד בהפסקה של קונצרט בפילהרמונית. זה היה בערך בזמן עליו דיברה קולט אביטל. 

אני גם לא צריכה לחפור עמוק בזכרון כדי לשמוע שוב מלים קשות ומטריגות שאמר לי בכיר אחר, עזר וייצמן ז"ל, כשהיה אזרח מן השורה, קצת אחרי  כהונתו כשר ביטחון והרבה לפני שנתמנה לנשיא. הייתי במשרדו בסוכנות המכוניות אותה ניהל יחד עם רמי אונגר. הייתי שם יחד עם בנו המנוח, שאולי היקר באדם, בראשית ידידותנו. עייזר, כך נצטוויתי לקרוא לו, פתח פה. אני, שהייתי בת 24 ומתמחה במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ, רציתי למות מבושה, השפלה וזעם בו במקום, וקיוויתי מאד שלא רואים שאני רועדת. כן, שטרן. זה מה שקורה אפילו לנשים חזקות שכבר עברו הכל, בהטרדה מינית מילולית פשוטה, כזו שמתרחשת תחת כל ג'בל ותחת כל עץ רענן מסויד בכל בסיס צבאי, אז והיום.

להתלונן? על המפקד? ההוא שאחראי לגורלך כחיילת? ההוא שבאבחת מקלדת יכול לשלוח אותך לשרת בטיז אל נאבי במקום בקריה או להיפך, כשאת דווקא מאוהבת בטיז אל נאבי ובחבר'ה, אבל לא יכולה לסהול את מבטו של הגבר הבכיא והמבוגר ממך ננעץ לך במפשעה של המדים, או טת ידו המחליקה באבהיות מעושה על שערך הארוך, בסך הכל נערה, בשר טרי ומוצק שכמוך. וכשאת מתלוננת, תראי  מה קורה. יש יותר מדי שטרנים. 

המיזוגנים הקטנים והעלובים שמצייצים באנונימיות בטוויטר כותבים "היא בטח רצתה את זה מגיע לה או ביצירתיות אלה איציק זרקא, "יאיר נתניהו, תזיין שמאלניות, אפילו קטינות", כה אמר בהפגנה במימון הליכוד. והבכירים? אותו דבר אבל בשקט ובציפוף שורות גברי מרשים. ובסוף, מישהו גורס. ודורס טת זכותה של חיילת לצדק, להגנה, לתחושה שמותר לה להיות בטוחה וחופשיה במרחב הצה"לי, והגם שהיא אישה - להיות כאחד האדם. 

פגיעה מינית היא פצצת מצרר עם פתיל הדהיה ארוך, לפעמים לכל החיים. עןצמת הפגיעה הנפשית שחווה מי שגברים חארות פגעו בה, אינה תלויה בחומרה הפיזית של הפגיעה הראשונית עצמה. כמו במלחמות: יש חיילים שאירוע אלים אחד שחוו יגרום להם להתקף פוסט טראומטי ראשון מבין רבים, ויש כאלה שהרג  סיטונאי של אנשים לא חמושים יזיז להם פחות ממכה קלה בכנף. לכולם מגיע דין שווהנטזכויות אזרח שוות בצבא העם. כן, גם לנשים. אפילו לאלה שאותו עזר ווייצמן קרא להן בשם המקטין "מיידעלע". 

לא יודעת כיצד כינה אותן שטרן בפני עצמו. נשים שמתלוננות זוכות עד היום להיות א' המבוזה והמושפלת מבית הנשיא. אתם מבינים את זה? הוא - אנס, והיא - מעורטלת ברבים בדמות ציבורית שקרית בגלל שהיתה קורבן אונס. מא' ועד קולט אביטל, מא' שהתלוננה על משה איבגי ועד א', איילה חסון שהתוודתה על פגיעה מינית כילדה וקולה נשנק, כולנו עומדות מול חומות בצורות של גברים ונשים משתפות פעולה, וכולם וכולן עדיין מטנפים עלינו כשאנחנו משמיעות קול. כן כן, גם אחרי מהפכת מי טו. גם בדור הבא. גם אצל פקודיו הצעירים של שטרן. 

לא, לא. אסור לו להיות שר בממשלת ישראל. לא הוא ולא דומיו, עלובים אבל בכירים, ראויים לייצג אזרחיות ואזרחים. לך, שטרן, לך. שב בפינה ותתבייש, כי כל שעה שבה אתה עדיין שר, מביישת את עתידה של המדינה הזאת. ואותנו, נשים בחזית המלחמה נגד תרבות האונס, ואתכם, אלה ששותקים עכשיו ומהנהנים, וכן, גם אתכם, מיזוגנים עלובים שייחלצו לעזרתו. כולנו ראויים להרבה יותר מזה.