נבחרת אייס

הקרב בקיבוץ האון: צדק בחלוקת הקרקע – או תיאבון למזומנים?

על פיסת קרקע נטושה ונחשקת, מרחק נגיעה מהכנרת, מתחוללת מלחמת נדל"ן בין המדינה למועצה האזורית: הראשונה דורשת לשווק את השטחים ביוקר למרבים במחיר, השנייה דורשת לגבש "גרעין התיישבות" של צעירים תמורת תשלום מופחת. רק על פתרון אחד, מתבקש ופשוט למשבר, אף אחד מהצדדים לא ממהר להסכים 
מתן חודורוב
מתן חודורוב |  19
מתן חודורוב (צילום רונן אקרמן, יוטיוב/ צימר תיירות ונופש)
בעמוד וירטואלי נידח באתר של רשות מקרקעי ישראל, מופיעה כבר קרוב לשנה מודעה שגרתית למראה, שגורמת מאז לטלטלה בעמק הירדן ובעצם בשוק הנדל"ן כולו. תחת שם הקוד "מכרז צפון 156", מתכוונת המדינה לשווק 248 מגרשים להקמת בתים פרטיים על חורבותיו של קיבוץ האון - הזכור עדיין למטיילים הוותיקים בזכות חוות היענים שקרסה יחד עמו - והותיר אחריו אוכלוסייה מידלדלת, מזדקנת, המונה כיום כ-180 תושבים בלבד.
אדמה פנויה יש פה בשפע, גם המועצה האזורית תומכת ביחידות המגורים החדשות - ובכל זאת המכרז הממשלתי לבנייתן נדחה כבר 5 פעמים ברצף; תאריך היעד, נכון לעכשיו: יולי 2022, וגם הוא לא נראה למביני עניין כמו המועד הסופי.
בסיור עם מתווך מהאזור מתגלה מיד עולם של ניגודים: מצד אחד בולטים חדר האוכל הנטוש, העשבים הלא מנוקשים ובעיקר היעדרו של דור המשך. לפני כשנה נפטר כאן אפילו ההיסטוריון ירח פארן, שנצר את העבר החלוצי של הקיבוץ; בקיצור - על שפת ים כנרת, שממה לתפארת.
מצד שני, ככל שמתקרבים לחוף, נעשה ברור שלא מדובר בעוד יישוב כפרי סביב האגם הלאומי, אלא בפנינה שקשה למצוא דומות לה: המשפחות בקו הקדמי פוסעות עשרה צעדים בלבד כדי לשכשך את רגליהן במים, ו"האון" כולו כמו טובל בהם מגובה העיניים של הדיירים. כן, קסום בדיוק כמו שזה נשמע, וגם נדיר למדי – שכן חוקי התכנון אוסרים כיום, בצדק, בנייה סמוכה כל כך לחוף.
 
מבין בתיו הישנים של הקיבוץ הכנרת אכן נראית כ-"תכלת שוקטה", כפי שכונתה בלשונה הרומנטית של המשוררת רחל, אלא שמתחתיה מתחוללת סערה שבה מעורבים לסירוגין רשות מקרקעי ישראל, המועצה האזורית עמק הירדן, ההסתדרות הציונית ובעיקר - כסף גדול. תוצאות העימות יקבעו לא רק את תמורת המכירה שתקבל המדינה משיווק המגרשים של "האון", אלא במידה רבה את אופייה של ההתיישבות הקהילתית במקום: בתי יוקרה למשפחות מבוססות? בתי נופש שניים לבעלי יכולת? או שמא גרעין לזוגות צעירים שיפריחו מחדש את רצועת החוף הנחשקת ביותר שנותרה סביב הכנרת?
כנקודת מוצא לוויכוח, יש לחזור להחלטת הממשלה מ-2007, שאפשרה את פירוק "האון": שם נקבע שבתמורה להשבת שטחיו הלא-מיושבים למדינה, חברי הקיבוץ שקרס יקבלו עד יום מותם פנסיה מינימלית בסך 2,400 שקל ליחיד; דירותיהם יירשמו על שמם וחובותיהם לבנקים ישולמו ע"י הקופה הציבורית. לגבי שאר השטחים, כ-300 דונם, נקבע שהם ישווקו ע"י רשות מקרקעי ישראל כ"מגרשים מפותחים לבנייה עצמית" – מבלי שהוסכם מראש מי יוכלו לזכות בהם, ועל בסיס אילו קריטריונים.

קיבוץ האון על שפת כנרת. צילום מסך יוטיוב
כשמימוש המתווה סוף סוף התאפשר, מקץ כ-15 שנה, ביקשו במועצה האזורית להקים "גרעין התיישבותי צעיר", בשיתוף ההסתדרות הציונית, שאליו ייבחרו החלוצים החדשים – זוגות ומשפחות שיקבלו את הקרקע בעלות סמלית, תמורת התחייבות להתגורר בה בעצמם לאורך זמן ולתרום להתפתחות הקהילה המקומית.
הצעת הערך הזו עשויה להשתלם במיוחד לזוכים המאושרים, שכן בנוסף לדיור המוזל, עמק הירדן מוכר כ"אזור עדיפות לאומית", שתושביו העובדים נהנים מהנחות דרמטיות במס ההכנסה מידי שנה. ברור שמול חבילת מגורים בני השגה בבית צמוד קרקע, ליד האגם, תחוויר כל הגרלה של "מחיר למשתכן" או אפילו השיחה המיוחלת של אראלה ממפעל הפיס.
 
ברשות מקרקעי ישראל קראו את התוכנית והזדעזעו: ראשית, היעלה על הדעת ששטח כה נחשק, כמעט על קו המים, שיש עליו קופצים רבים - יחולק בנזיד עדשים לקומץ נבחרים, על בסיס קריטריונים בלתי שקופים? איך מוודאים שההטבה, בשווי כמיליון שקלים לזוג, תפוזר באופן שוויוני בין מועמדים מרחבי הארץ ולא תתגלגל למשל לבני קיבוצים ומושבים אמידים מהסביבה? האם דמות החלוצים שרואה המועצה לנגד עיניה כולל, למשל, את עדות המזרח ותושבי עיירות הפיתוח?
סימני השאלה שהפריחה הרשות, בניהולו של יעקב קווינט, נועדו להוליך למסקנה נחרצת: את המגרשים יש לשווק, כמובן רק "בשם השוויון", לכל המרבה במחיר – כש-"לגמרי במקרה", זו גם השיטה שתניב את מקסימום ההכנסות למדינה.

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל. צילום: אתר GOV
ומה אם המועצה מוטרדת מהקמת "שכונת רפאים" בבעלות עשירי גוש דן, כפי שכבר קרה במושבה כנרת? שתתכבד ותקים ועדת קבלה המוסמכת בחוק לסנן את המועמדים, לאחר ראיון שבו תתהה על קנקנם ועל כוונותיהם. טיעון הנגד הוא, כמובן, שקל להערים על ועדה כזו – כלומר, להצהיר על כוונה להתגורר במקום מבלי שתתממש בפועל – ובכל מקרה לפתחה יגיעו רק בעלי אמצעים מפליגים, בדרך כלל ממרכז הארץ, שיגישו מלכתחילה את הצעות המחיר הגבוהות במכרז. זה אינו בהכרח המתכון החברתי הנכון להקמת יישוב צעיר, קהילתי ותוסס.
מעניין לגלות ששני הצדדים – גם רשות מקרקעי ישראל וגם המועצה האזורית – לא מגיעים לפתרון פשוט שאמור, על פניו, לתת מענה לחשדנותם ההדדית: שיטה של הרשמה פתוחה והגרלה בעלות קבועה מראש. מנגנון כזה מאפשר לכל תושבי ישראל סיכוי זהה לזכות במגרש, בדיוק כפי שהמדינה דורשת, באופן שימנע נפוטיזם והעדפת מקורבים; אדרבא: ככל שוועדת הקבלה תפסול מועמדים על רקע החשש שלא יתגוררו בפועל במקום, גם מחליפיהם יגיעו מ"פול" הזוכים שיעלו בגורל – כך שהמרחב לאפליה מצטמצם. גם המועצה תבוא על סיפוקה, הרי לצורך חלוקת מגרשים בהגרלה אין צורך לערוך תחרות על מחירם – ולכן פוחת עוד יותר החשש שרק משפחות מבוססות, המעוניינות לבנות וילת נופש על שפת הכנרת, תוכלנה להציע סכום שיספיק לזכייה בנכס הנחשק. לכאורה, WIN-WIN לכל הצדדים.
 
זו אינה המצאת הגלגל, כמובן, אלא וריאציה פשוטה על מודל "מחיר למשתכן" שרשות מקרקעי ישראל כבר יישמה בעבר מאות פעמים: במקום לערוך מכרז שינפח את עלות הקרקע, ויחייב את היזמים לגלגל את התשלום לזוגות הצעירים, המדינה תקבע מראש את שוויה באמצעות שמאי, ועל הזכייה במחיר האחיד יוכלו כולם להתמודד בהגרלה עיוורת. אלא שאולי ברשות סבורים כי בניגוד לדירות בבניין, על שיווק של בתים פרטיים כן צריך להגדיל הכנסות? ואם כך, אולי זה שיקול כלכלי – ולא רק ערכים של צדק או שוויון – שעומד בבסיס התעקשותה על שיטת "כל המרבה במחיר"? ואולי במועצה עצמה סבורים שבניגוד לנדל"ן עירוני, ביישוב קהילתי כן מוטב לשלוט בשאלה מי מתקבל למגורים בשורותיו, ואולי גם להבטיח על הדרך מגרשים לצעירי העמק? ואז, אולי "הדאגה לחברים" – ולא רק רעיון של דיור בר השגה – משפיעה בעקיפין על התנגדותה למודל של חלוקה פתוחה לחלוטין?
אם המועצה האזורית והמדינה באמת מעוניינות שתיהן בקליטה שוויונית ליישוב החדש, כפי שהן מצהירות, וגם מעוניינות בדיור בר השגה שישפר את סיכויי ההצלחה של המיזם דווקא במיקום המאתגר שבו כבר כשלו חברי "האון" – אזי לא צריך מכרז מחירים על הקרקע מצד אחד, ומנגד אין סיבה לפנות למתווכים דוגמת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, שתגבש "גרעין" על סמך שיקולים שנויים במחלוקת. מספיק לפרסם באופן ברור את עלות המגרש, דמי הפיתוח, מספר הזוכים והמועד – ולאחל בהצלחה למשתתפים בהגרלה. את כל השאר כבר יעשו התושבים עצמם, בעזרת המנהיגות המקומית (המצוינת בעיניי) של עמק הירדן.
הסיפור על הקיבוץ שמתעורר סביב הכנרת מעניין לא רק בגלל הנוף הפסטורלי, המורשת ההיסטורית או הכסף הגדול – אלא בזכות הזיקוק הנדיר של הקונפליקט בין קהילה, שוויון בפני החוק ואמצעים כלכליים. לכאורה, הקצאת משאבים מוגבלים מחייבת קיום התמחרות כדי להקפיד על עקרון השוויון – אלא שכך יינעלו השערים בפני אוכלוסיות כמו צעירים ואמנים, הנחוצות לפסיפס אנושי מגוון ולאיכות חיים. מנגד, תיעדוף של מגזרים באמצעות סוכנים חיצוניים וועדות, עלול לאפשר נפוטיזם בכסות של "בניית קהילה חזקה". המסקנה היא שצריך לשמור על עקרונות של פתיחות ושקיפות, מבלי לייקר את הקרקע – והגרלת המגרשים ביישוב המתחדש, על חורבותיו של "האון", היא בדיוק האמצעי המתאים להשגת המטרה הראויה הזו.
תגובות לכתבה(19):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 16.
    דייי לדחיות!
    מאוהבת בקיבוץ האון 05/2022/27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מחכה למכרז בכליון עיניים! אנחנו משפחה זוג משכיל 3 ילדים רוצים ומעוניינים מאוד לפתח את המקום המדהים הזה! חבל מאוד שהמדינה דוחה את המכרז כבר שנה!! שחררו את המכרז בתנאי הגשת מחיר מינימום וקחו כבר את המושכות לדיים שלכם. עם כל הכבוד הקיבוץ הזה שייך למדינה ולא לזקני הקיבוץ שעם כל הכבוד גם להם המלחמה שלהם מיותר. בעניין הבעייתיות של המשקיעים זה ברור לכולם שהמדינה יכולה למנוע את זה! השאלה אם היא רוצה.
    סגור
  • 15.
    זאת לא זכות יסוד לגור ליד הכנרת
    קרים קוקיס 04/2022/23
    הגב לתגובה זו
    1 0
    הלוואי והמדינה תרוויח ככל היותר ממי שיכול לשלם על וילה ליד הכנרת, ושהכסף הזה יתמוך בישובים קיימים וחדשים, מחיר למשתכן ומחיר לאומן ולמרגריטה
    סגור
  • 14.
    אדמת מדינה היא תחליט הקיבוצים יחזירו את האדמה (ל"ת)
    רוחה 04/2022/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 13.
    נראה שהחזיריזם הכלכלי משתלט על כל חלקה טובה (ל"ת)
    מייקל 04/2022/22
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 12.
    רק הגרלה עיוורת
    אלכס 04/2022/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    רק הגרלה עיוורת עם התחייבות לגור במקום לפחות 20 שנה. מי שיחליט לעזוב, יקבל את ערך הנכס מהמדינה ותערך הגרלה חוזרת על המגרש שהתפנה.
    סגור
  • טען עוד
  • 11.
    יש פתרון קל וקיים
    יוסי 04/2022/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    יש לקבע בחוזה הזכיה כי על הזוכה להעביר את מרכז חייו לקיבוץ האון בתוך 3 שנים מרגע קבלת אישור הבניה. ואם לא יאבד את הזכות לנחלה. בדיוק כמו שהחוק אומר לגבי נחלה א' במושבים. ואז יש לפתוח את ההגרלה. אני גם הייתי שמח אם לפחות חצי מהדירות היו לפי קריטריון שלוקח בחשבון העדפה לפחות 2-3 ילדים או זוגות צעירים.
    סגור
  • מי בדיוק צריך לעקוף את זה?
    גארי 06/2022/18
    הגב לתגובה זו
    0 0
    נראה לך שמקרערקע ישראל יכול להגיע כל שנה ולראות שאתה גר שם? ואם זוג צעיר עם 2 ילדים הגיעו , בנו בית ואין להם עבודה והם נאלצו לחזור למרכז, לקחת מהם את הנכס שבנו? לא ריאלי מה שאתה מציע.
    סגור
  • למה קריטריונים שמפלים קבוצה מסוימת כמו שאר ההגרלות?
    כנרת 04/2022/25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ומה עם רווקים שרוצים להבטיח לעצמם דירה במקום שווה ואיכותי והיום לא זכאים לדירות במחיר הנחה כמו בני גילם הנשואים?
    סגור
  • 10.
    קיבוצניקים ומועצות איזוריות חצופות.
    יוסי 04/2022/21
    הגב לתגובה זו
    1 0
    האדמה הזו ניתנה לקבוציניקים על ידי המדינה כדי שיעבדו את האדמה ויגורו לפי שיטה סובייטית. המיזם הזה נחל כשלון ולאחר שסחטנו את המדינה בלי סוף חלק גדול מהקיבוצים פשט את הרגל מספר פעמים והחצופים עכשיו מקבלים את הבתים בחינם ומקבלים הקצבה ועוד רוצים לקבוע מי יגור שם. אין גבול לחוצפה של הקיבוצניקים. סחטנים.
    סגור
  • 9.
    המתיישבים צריכים מכנה משותף
    ישראל 04/2022/21
    הגב לתגובה זו
    0 1
    אי אפשר לעשות סתם הגרלה. אם לא יהיה מכנה משותף הישוב החדש לא יתקיים מסיבות חברתיות. שיתנו את הקרקע לצעירי המקום. רמ"י מבקשים כסף ועוד כסף
    סגור
  • 8.
    חזירות לשמה
    אייבי אמר 04/2022/21
    הגב לתגובה זו
    2 0
    מנהל מקרקעי פלסטין מזמן הפך לכלי ביידי בעלי ההון שאינם יודעים שובע,ופוגע שוב ושוב באזרח הפשוט.
    סגור
  • 7.
    התיישבות לאומנים ואנשי תרומה לקהילה
    אפרת 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    0 4
    המדינה שילמה מכספי כולנו את השבת הקרקעות מן הראוי שישווקו כדיור בר השגה דרך ועדה בלטי תלויה,קודם לאומנים ואנשים שפועלים למען חברה טובה יות, כך כולנו נוכל לבוא לטייל בכפר אומנים חברתי על שפת הכנרת.זה צדק חברת בעייני.
    סגור
  • 6.
    למען השם תישבו צעירים ולא בעלי ממון
    ליאת 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    9 0
    יש עשירים שיקנו מגרשים ויהפכו את המקום לבלתי נסבל ואמין מהתישבות ציונית עברית להתישבות עשירי הארץ
    סגור
  • 5.
    אין צדק
    עילה 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    1 0
    בקיבוצים אין צדק.נכל כסף והרבה.אדמות דלט שיכות להם,רוצים להשתלט עליהם.לא לתת
    סגור
  • 4.
    לפי החוק אסור לבנות קרוב כל כל למים. אז....
    אופיר 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    6 0
    המדינה תהרוס את המבנים ותקים פארק צבורי עם חוף מסודר
    סגור
  • 3.
    מה שלא יוחלט. תהיה כאן רמאות ושקר מוחלטים
    אופיר 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    1 0
    נניח שתהיה הגרלה והמחיר יקבע כקבוע. לו אני הייתי זוכה. למחרת מליונר מתל אביב היה מציע לכי סכום פי עשר. לא הייתי מוכר?
    סגור
  • 2.
    ארץ אוכלת יושבה את המדינה מעניין רק הכסף
    בן דגניה 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אף אחד לא חושב על זוגות צעירים ללא בית ממש עושים הכל שמי שטין לו עזרה כלכלית שירד מהארץ
    סגור
  • 1.
    העדפה שלי
    אנונימי 04/2022/20
    הגב לתגובה זו
    1 2
    אני מעדיף מכרז למגרש בלתי מסויים לכל המרבה במחיר
    סגור
  • קיבוץ ליוצאי המגזר ....
    יויו 04/2022/21
    הגב לתגובה זו
    0 1
    בדיוק כמו במושבה כנרת . מקרקעי ישראל רוצה למכור נכסים למגזר הערבי בצפון ... אבסורד !
    סגור