על פי וויקיפדיה, הוגה הלינק הוא טד נלסון, מחלוצי מדעי המחשב האמריקניים בשנות השישים שחשב כיצד להנגיש מידע למשתמשים פשוטים מבלי שילכו לאיבוד במאגרי המידע האין סופיים שהאנושות יצרה.

אבל האמת היא שיהודים משתמשים ברעיון כבר אלפי שנים, משום שאחת מהטכניקות לפענח את צפונותיה של התורה שקיבלו בסיני, היא להכיר את הלינקים הפזורים בכל פרשיותיה שיוצרים חיבורים בין נושאים שלא היינו מעלים בדעתנו שיש ביניהם קשר באמצעות מילה זהה או שורש דומה בשני פסוקים. כך עם מעט מילים תורה שבכתב מצליחה לומר כל כך הרבה.

אחד הלינקים המפתיעים ביותר בתורה נמצא בפתח פרשת השבוע, כל כך מפתיע עד שלרגע אפשר לחשוב שמישהו טעה בקישור הנושאים. אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם מתחילה הפרשה, וחז"ל מלמדים כי לחיצה על 'ניצבים' לוקחת אותנו לפסוק וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים. זה ממש מוזר, אין דבר פחות קשור בין המעמד הנשגב בו כל העם ניצב מול משה רבינו המברך אותם ונפרד מהם טרם הכניסה לארץ המובטחת, לבין שני האנשים שהפכו לסמל החוצפה והמרידה במשה רבינו

אבל משה רבינו התכוון לכל קישור שהקב"ה טמן בתורה הקדושה, וגם כאן זה בדיוק מה שהוא רצה לאותת לנו. עלינו לזכור שבבואנו לעמוד לפני הקב"ה ביום הדין, שלא נחשוב לוותר על מישהו. "כולכם" הוא מבקש, ולסקפטים שחושבים שוודאי לא יאה לעמוד באותה שורה עם דתן ואבירם, משה רבינו דואג לעשות לינק מיוחד כדי לוודא שלא נשכח גם אותם.

כפי שחברה חזקה נמדדת דווקא ביחס לשכבות החלשות שלה, יהדות מהותית נמדדת דווקא כאשר אחרוני העם, הדתן והאבירם של כל דור, ניצבים גם הם יחד עימנו, כך אנחנו מוכיחים לעצמנו שאי אפשר לקחת מיהודי את זהותו.

עוד ב-

המהפכנים באים: מה סודו של העם היהודי?

לכתבה המלאה

 
האמת היא שכל יהודי ויהודייה הם לינק וקישור ליהודי אחר, כי לכולנו אחריות על הנשמות סביבנו, ואם רק לוחצים נכון אפשר להגיע לכל נשמה ולפתוח אותה. כך בשבת האחרונה של כל שנה מזכירה לנו התורה כי הדרך להיות איתנים ובלתי מנוצחים, היא לעמוד ניצבים, כולנו יחד, לקראת שנה חדשה טובה ומתוקה.