"אתה עושה לי טובה? הבית הזה לא שלך?" לפידבק המוכר הזה זוכים גברים אחרי שעשו משהו חיובי דווקא כמו שטיפת כלים. למה?

בפרשת השבוע, הקב"ה מנחה כיצד לבנות לו בית, הוא פותח ומבקש "ויקחו לי תרומה". הלם. אלוקים זקוק לתרומות? 

המדרש מיסב את תשומת ליבנו לניסוח "ויקחו לי תרומה", מי מבקש משהו בצורה כזאת? למה לא "ויתנו לי תרומה"? כאן טמון הסוד הגדול של הקמת בית.

בית יהודי הוא מקום בו הפכים מוחלטים מתמזגים, בורא ונברא, איש ואישה וכדומה. שני הפכים אמורים לדחות אחד את השני, איך יתאחדו לפתע? כל נברא, אפילו אם הוא אציל נפש ואמפתי בצורה מדהימה מסוגל לחלוק ממה שיש לו אבל לעולם לא לחלוק את עצמו. מלמד אותנו הקב"ה שעם נתינה מוגבלת שכזאת לא בונים בית. "ויקחו לי" הוא מבקש ובעצם אומר קחו אותי, בית הוא מקום בו את נותן את עצמך. בתמורה מצפה הקב"ה שנעשה משהו שנברא לא יודע לעשות, לתת לו את עצמנו, רק כך הפכים מתמזגים.

הבית שלנו, הזוגיות שלנו, לא מבוססות על תן וקח, זה לא ביזנס, בבית אני שייך למישהו, לא הכסף שלי, לא המתנות שלי, לא הכשרונות שלי, אני עצמי חולק את עצמי עם מישהו יקר לי
זו הסיבה שכאשר אנחנו 'עושים טובה' זה אנטי תזה למושג בית, זה ביטוי לכך שלא נתנו את עצמנו, כי איננו מחוייבים, זו הסיבה לתגובה הסרקסטית כל כך.

רגע, אז נכון להגיב בסרקזם למעשה חיובי? לא! הקב"ה ממשיך ואומר "ויקחו לי תרומה"  אלוקים מלמד אותנו שאם לא משאירים לצד השני את התחושה שהוא תורם לנו משהו מרצונו הטוב רק נפסיד מכך, כל צד חייב לדעת שהוא בעל משמעות, שהוא תורם משהו מנדבת ליבו ורצונו הטוב.

עוד ב-

לפני שאתם שולחים וואטסאפ: זה השיעור מעשרת הדיברות

לכתבה המלאה

או כפי שנהג לומר חסיד פיקח, ר' ראובן דונין שמו, לאורחים הרבים שפקדו את ביתו לסעודות השבת "אתם מרגישים בבית? יופי, אז תעזרו לשטוף כלים". שבת שלום הרב יואל.