יהדות

ממשה עד משה: מדוע נעלם השם המוכר מההיסטוריה?

ההורים במדבר העדיפו להעניק לילדיהם שם אחר לגמרי מזה של המנהיג הנערץ. מה עמד מאחורי ההחלטה, ואיך הרבי מליובאוויטש קשור למסורת הזו?
חינוך דתי (צילום shutterstock)
בס"ד: ויהי בנסוע אהרון
אחד מתגי הזיהוי המובהקים ביותר של כל עדה בישראל הוא שמות של ילדי המגזר, גם בעיניים עצומות נדע כולנו לנחש לאיזה סקטור שייך מנדי, נחמן, או חננאל. בחב״ד נוהגים לומר בהומור שלפני הברית של הבן הבכור ההורים שואלים את עצמם ׳איך נקרא למנדי שלנו׳.
אבל הנה סקופ, מסתבר ששם הוא לא רק סממן זיהוי עדתי אלא גם דורי, מה הוא לדעתכם השם לפיו יכולנו לזהות ילד בן דור המדבר? היינו מצפים שזה יהיה ׳משה׳, המנהיג הנערץ, אבל האמת היא שיהודים לא העזו להשתמש בשם הזה, הם ראו בו שם קדוש, המנהג הזה נשמר במשך כל כך הרבה שנים, עד שלא נמצא בין חכמי המשנה או הגמרא אף לא חכם יהודי אחד נודע בשם משה, יחלפו כמעט 2500 שנה עד שיהודים יעזו להפוך את השם לנחלת הכלל, ולכן על חכמי ישראל הראשונים שנקראו בשם ׳משה׳ נאמר ׳ממשה עד משה, לא קם כמשה׳.
כיום השם הזה כל כך נפוץ, עד שהבדיחה מספרת על זוג מהמגזר הסרוג המחפשים שם לילדם הבכור, וכשהאבא מציע את השם ׳משה׳ האמא מסרבת בנימוק שזה לא מספיק תנכ״י.
אז מה היה השם הנפוץ ביותר במדבר לדעתכם? המדרש מספר שהיה זה ׳אהרון׳. הסיבה לפופולריות הרבה של השם הזה נבעה מכך שאהרון הקדיש את חייו להשכין שלום בין יהודים, ובין הייתר בין איש לאשתו, וכשהגיעו בני זוג במדבר למצב של פרידה, היה אהרון נכנס לעובי הקורה מקשיב לשני הצדדים וערב לכל אחד מהם באופן אישי שמעתה הכל יהיה בסדר, כתוצאה מכך היו שבים בני הזוג לחיות יחד וכשנולד להם ילד היו אומרים לעצמם ההורים שלא זכו בילד אלא בזכות אהרון ולכן קראו לו על שמו, וכיוון שכך ״נהג כל ימיו״ הרי שעם השנים הצטברו אלפי אלפים ׳אהרונים׳.
הדבר נחשף בפרשת השבוע המספרת על פטירת אהרון הכהן ועל האבל הנורא שפקד את כל עם ישראל וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, חוץ מהאבל חוצה המגזרים על לכתו של האיש האהוב ביותר במדבר, את פטירתו ביכו בעיקר אלפי ׳אהרונים׳ שהרגישו כבניו של מי שבזכותו נולדו, וכעת חשו כיתומים.
השבוע ציינו את יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש, קשה למצוא יהודי ויהודייה שלא נעזרו היכן שהוא, מתי שהוא, באחד ממפעלות החסד הבינלאומיים שייסד, אולי לכן שמו היה ׳מנחם׳, רואי למי שראה את יעודו כמנחם, מעודד ומסייע לכל אחת ואחת בעת מצוקה. ואנחנו, לא חשוב מה השם הפרטי שקיבלנו מההורים, יכולים להיות ה׳מנחם׳ או ה׳מנחמת׳ של הסביבה בה אנו חיים, להשכין שלום, לסייע ברגעים קשים, לומר מילה טובה כשצריך, זה צריך להיות תג הזיהוי של דור שלם שרוצה ושואף כל כך לנחמה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה