בס״ד

בעיצומו של צום י״ז בתמוז שחל אתמול, הגעתי למסקנה שלולא האוכל בחיינו היינו כנראה מתים משעמום, בלי שום קשר להיותו דלק המאפשר לנו להתקיים, רק ביום צום מבינים עד כמה התהייה מה נאכל לארוחת צהריים ממלאת אותנו בתחושת משמעות ועניין עמוקים כל כך, קל להבין מדוע יש כאלה שהופכים את הנושא הזה למרכז חייהם פשוטו כמשמעו.

על אותו משקל, לו היתה נעלמת היהדות מן העולם הרבה אנשים היו מתים משעמום, הנסיונות לחבוט בה ממלאים במשמעות כל כך הרבה תרבויות לאורך אלפי שנות קיומה עד שאפשר לחשוב שגם העניין הזה הוא חלק מהטוב שהיא הביאה לעולם.

השבוע הכריז מאן דהוא שמול בית חב״ד בקופנגן שבתאילנד ייפתח ׳בית חילוני׳, שם, כך פורסם בין הייתר, תתקיימנה ארוחות שישי בלי קידוש. ראשית לא יכולתי שלא לחשוב על עוד פעילויות ברוח דומה למיזם הדמיוני הזה: שלוש תפילות ביום בלי מניין, ליל סדר מבולגן, וערב שִׁירֵי נשמה, בלי נשמה, הכניסה לגוף בלבד. 

מי לא הבין שכל הרעיון של בית הוא ביטוי לזהות? בשביל ׳חילוניות׳ לא צריכים ׳בית׳ בקופנגן, יש את קופנגן עצמה, כולה חולין. 

בהשגחה פרטית אנחנו קוראים בפרשת השבוע על עוד מישהו שחשב להקים בית מעט שונה מהמקובל, בית מִדְיָנִי, היה זה זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון שנשא לאישה את כזבי צור המדיינית, החת״ם סופר מסביר שכוונתו של זמרי היתה טובה, הוא ראה בדאגה כיצד אחיו לא עומדים בפיתוי מול בנות מדין המפתות אותם לעבודה זרה, וחשב לעצמו שבהיותו אדם גדול הוא יצליח לשבור את הטאבו, הוא יישא מדיינית ובמקום שהיא תימשך אחריו הוא ישפיע עליה, וכך יראו כולם שאפשר להקים בית שונה בלי לפגוע בזהות היהודית.

אבל זה לא עבד, זה אף פעם לא עבד, כבר 3300 שנה שמנסים להקים אלטרנטיבות שונות לדרך היהדות המקורית וזה תמיד נגמר אותו דבר, תשאלו את משה מנדלסון, יהודי שומר מצוות שהקפיד שלא לאכול בבתי חבריו מאצולת התרבות הגרמנית, שהיתה לו רק הצעה קלה בקשר לבית ויהדות - להשאיר את היהדות בבית, ובחוץ להיות ככל העמים, מאה שנה לאחר שהגיע לגרמניה רק ארבעה מתוך 256 מצאציו נותרו יהודים, וכאשר נפטר האחרון שבהם לרבים מהנוכחים הלוויה היתה הטקס היהודי הראשון שראו בחייהם, המחשבה שהם התערו באומה שעתידה לחולל את שואת היהודים הגדולה בהיסטוריה, וכנראה לקחו בה חלק, מסמרת שיער ממש.

הפתרון האמיתי הוא שייבנה כבר הבית שכולם מייחלים לו, בית המקדש, על פי ההלכה רק משיח שיתגלה יבנה אותו, וכולנו מצפים לו, בפרט בימים אלו בהם אנחנו מציינים את חורבנו, ועד אז כדאי לנו לחזק את הבית האמיתי שלנו, הזהות היהודית האותנטית שקיבלנו במסורת אבות, זה הדבר שממלא את חיינו במשמעות אמיתית, גם בימים בהם אסור לאכול. 

שבת שלום

עוד ב-

המהלך החדש באי העמוס בישראלים: זה מה שייפתח בקרוב בסמוך לבית חב"ד

לכתבה המלאה

הרב יואל