עשרות נרצחים בחברה הערבית מאז תחילת השנה האזרחית – כולל שישה ביממה אחת, השבוע – ומסביב שוב כולם מגלגלים עיניים. השתוללות הפשיעה והכמות הבלתי נתפסת של הנרצחים היא תוצאה של עשרות אלפי נשקים בלתי חוקיים המסתובבים בחברה הערבית, רבים מהם בנגב .

חיסול חשבונות, פרוטקשן, רצח על כבוד המשפחה – הסובלים העיקריים מהעבירות החמורות הללו הם בני החברה הערבית. אנחנו, אנשי הנגב, רואים זאת בעיירות, בכפרים ובפזורה. מיום ליום אנו מתבשרים על עוד ועוד שמות שסיימו את חייהם .

המציאות מלמדת שהרציחות בחברה הערבית לא מובילות במקרים רבים, רבים מדים, לכתבי אישום, פסקי דין והרשעה. הדין הפלילי הוא ראייתי – מספיק ספק סביר, ואם אין די ראיות, אפילו חקירה לא תמלא את ימיה. במצב העניינים הקיים המסר המתקבל הוא שהכול פרוץ ומותר, אין דין ואין דיין.

חשוב להבין: זוהי חזית לכל דבר ועניין. הפתרון הוא אחד: מעצר מינהלי וסיווג עבירות נשק כעבירות שראשיתן במעצר מינהלי .באופן הזה, אם מתגבשת תשתית ראייתית, זה יעבור לדין הפלילי; אם יש מוטיב לאומני, זה ימשיך במסלול מינהלי. ומי שידו לא במעל ישוחרר.

ללא מהלך של מעצר מינהלי, שדה הקטל יימשך – אין פתרון אחר .חוק ריפמן לפיתוח הנגב, בין יתר סעיפיו כקודקס חקיקה מקיף, מציע מנגנון כלל ארצי מפורט בחקיקה ראשית כיצד לטפל בכך. אנו נמשיך להתריע ולקדם את החקיקה, אבל בסופו של  דבר זהו תפקידם של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים לקבוע מדיניות ברורה וחד משמעית .אי קידום מדיניות שכזו יביא את הנגב ואת מדינת ישראל כולה לדרדור הולך ומתמשך בתחושת הביטחון וביכולתו של הדור הצעיר לחלום על עתיד יציב .להחלטות מורכבות נדרשת מנהיגות, ואנו תקווה שזו תתגלה .

האקדח של צ'כוב שמונח במערכה הראשונה תמיד יורה בסוף. אל תתפלאו אם נשמע בום ואחריו בום נוסף, ועוד ועוד נפשות בישראל יאבדו את חייהם. די להפקרות – אנו נמצאים במצב חירום, ובמצב חירום צריך לפעול בנחישות ובכלים דרמטיים !

עוד ב-

230 קורבנות וירידה בפענוחים: הפשיעה בחברה הערבית ב-2024

לכתבה המלאה

*הכותבים הם חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר; ועמר סקיק, ראש מערך האסטרטגיה במכון.