חוק הרווחים הכלואים שעבר אתמול במליאה על חודו של קול, עומד לעבור כמה שינויים והתאמות. כזכור, מטרת החוק היא להתמודד עם תכנוני מס אגרסיביים שבאמצעותם שכירים בכירים נמנעים מתשלום מיסים באמצעות הקמת חברות ושמירת הרווחים בתוך החברות במקום לחלק אותם כדיבידנד ולשלם עליו מס.

על פי הפרסום של גלובס הבוקר (חמישי), רשות המסים בישראל מרחיבה את רפורמת הרווחים הכלואים באופן דרמטי, ומתכוונת להחיל אותה גם על חברות ממשלתיות, חברות עירוניות וחברות שגייסו אג"ח. בשבועות האחרונים, מאז כניסת הרפורמה לתוקף, הגיעו לרשות המיסים פניות רבות מגופים שונים בניסיון להבין האם הם נכללים בגדר הרפורמה שמגדילה את נטל המס על חברות שצברו רווחים ולא חילקו אותם.

הסוגיה המרכזית נעוצה בפרשנות המושג "עניין לציבור" המופיע בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה. רשות המסים מתכוונת לפרש מושג זה באופן מצומצם ביותר, כך שרק חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה ייחשבו כחברות שיש לציבור עניין בהן. המשמעות היא שחברות ממשלתיות, חברות כלכליות עירוניות וחברות שגייסו אגרות חוב בלבד (ללא מניות נסחרות) ייחשבו כחברות מעטים וייכנסו לתחולת הרפורמה. 

כרגע, החוק חל על חברות עם מחזור של עד 30 מיליון שקל, רווחיות גבוהה מ-25% ויתרות עודפים מעל 750 אלף שקל. חברות שלא יחלקו דיבידנדים יידרשו לשלם קנס של 2% על הרווחים הצבורים, או לחלק לפחות 6% מהרווחים (5% בשנת 2025) במטרה לעודד חלוקת רווחים ולהפחית עודפים.

עוד ב-

איגוד לשכות המסחר: מיסוי הרווחים הכלואים? "שיטת מיסוי הזויה"

לכתבה המלאה