תביעות ייצוגיות הן כלי צרכני שימושי מאוד כשאר מדובר בתובעים רבים, כמו במקרה הזה של ארגון להבה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) ששלח מסרונים למאות אלפי ישראלים בניגוד לחוק וישלם על זה בגדול.

התביעה הוגשה על ידי שלושה תובעים - אוריאל רז המאושר, מוטי יניב ואילן ירוחמוביץ' - שטענו כי קיבלו מסרונים מארגון להבה למרות שמעולם לא היה להם קשר עם הארגון ולא נתנו הסכמה לקבלת המסרונים.

המסרונים שנשלחו כללו קריאות לתרומה לארגון, תוך התייחסות למה שכונה במסרונים "המהפכה המשפטית" ו"מאבק בהתבוללות". אחד המסרונים אף התייחס להגשת כתב אישום נגד יו"ר להבה בנצי גופשטיין, שגם העיד במהלך ההליכים.

במהלך בדיקות שערכו התובעים, התברר כי שלושת המסרונים נשלחו דרך פלטפורמת שליחת מסרונים של חברה מסוימת ומהנתונים שהתקבלו ממנה עלה כי המסרונים הופצו בהיקף עצום - יותר מ-600 אלף מסרונים בסך הכל.

ארגון להבה הכחיש בתחילה את זיקתו למסרונים, אך במהלך ההליכים התברר כי בעלי הארגון אישרו במכתב שנשלח על ידי עורך דינם כי הם אכן שלחו חלק מהמסרונים. בנצי גופשטיין, שהעיד מטעם הארגון בשלב מוקדם של ההליכים, טען כי התקשר בהסכם עם חברה לשליחת אחד המסרונים, שהתחייבה לפעול כחוק, אך לא הוכיח כי ווידא שהמסרונים יישלחו כדין.

השופטת תמר בזק רפפורט, מבית המשפט המחוזי בירושלים, קבעה כי המסרונים מהווים "דבר פרסומת" לפי חוק התקשורת, משום שמטרתם הייתה בקשת תרומה והם הופצו לציבור הרחב. היא מצאה כי הארגון הפר את דרישות החוק בכך שלא קיבל הסכמה מפורשת מראש מהנמענים, וכן בכך שהמסרונים לא כללו פרטים חובה כמו כתובת השולח ודרכי התקשרות להסרה.

השופטת הוסיפה כי המסרונים לא אפשרו לנמענים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה באמצעות משלוח מסרון חוזר, כנדרש בחוק, אלא הפנו לקישורים אינטרנטיים שעלולים להיות מסוכנים.

במסגרת ההליך הוצגה חוות דעתו של ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר התנהגות משתמשים בסביבות וירטואליות, שהעיד כי מסרוני ספאם מהווים מטרד משמעותי למקבליהם. הוא הסביר גם מדוע במקרה זה הנזק גדול במיוחד. "המסרים במסרונים מתרכזים סביב נושאים טעונים פוליטית וחברתית. כפועל יוצא מכך, חשיפה לתוכן מסוג זה עלולה להוביל למצוקה פסיכולוגית, במיוחד עבור אנשים עם אמונות חזקות מנוגדות או קשרים אישיים לנושאים הנדונים העלולים לחוות זאת כהתקפה אישית וקיומית. אופי התוכן יכול גם להחריף את תחושות החרדה, הלחץ או הכעס, ולתרום לפגיעה רגשית", נכתב.

השופטת דחתה את טענות ארגון להבה כי מדובר בנזק זניח, וקבעה כי שיקולי הרתעה מחייבים פיצוי ניכר. עם זאת, היא גם התחשבה בכך שמדובר בעמותה ולא בגוף עסקי והארגון טען במסגרת ההליכים כי מחזורו השנתי עמד בשנים האחרונות על 1.2 מיליון שקלים.

הארגון יחויב גם לשלם גמול של 25 אלף שקלים לשלושת התובעים ו-165 אלף שקלים לעורכי דינם, בנוסף להוצאות ההליך שעמדו על כ-27 אלף שקלים נוספים.

השופטת קבעה כי הסכום שנפסק מספיק כדי להרתיע עמותה קטנה יחסית מלשלוח הודעות לכלל הציבור ללא הסכמה, תוך הבטחה שהכסף יועבר לקרן שתשתמש בו למטרות הנוגעות להגנה על הפרטיות.

עוד ב-

סובארו תשלם מיליונים ללקוחותיה בישראל: כך תדעו אם מגיע לכם

לכתבה המלאה

תביעה ייצוגית מביאה לא פעם לתוצאות, כפי שדיווחנו על חברת סלקום שתפצה את הלקוחות בעשרות מיליונים. כמו כן, פרסמנו על כך שטויוטה טויוטה תשלם מיליונים ללקוחות. גם דיווחנו על כך שיוזמי קמפיין "אתה הראש אתה אשם" ישלמו מאות אלפי שקלים.