תביעה כספית שהוגשה לאחרונה, באמצעות עורך הדין תומר ארד, לבית משפט השלום בתל אביב, בה נחשפת פרשה מטרידה הנחזית כתרגיל עוקץ שבוצע, כך נטען, כלפי חבר ילדות.

על פי כתב התביעה, א', גבר בשנות ה־40 לחייו וללא כל ניסיון קודם בשוק ההון, והיזם הידוע אביעד שייביץ, שמשמש כבעלים של חברת קנאביס, הם חברי ילדות, ששמרו על קשר חברי גם לאחר נישואיהם והקמת משפחותיהם. על בסיס חברות עמוקה זו נבנתה תחושת אמון עמוקה, אמון שלטענת א', נוצל לצורך קבלת כספים ללא שום כוונה להחזירם.

על פי התביעה, שייביץ הציג בפני א' הזדמנות השקעה, לפיה יצטרף א' יחד עימו להקמת חברה אמריקאית מימיה הראשונים, באמצעות רכישת מניות שליטה. החברה, על פי המובטח, תעסוק בתחום הקנאביס הרפואי, שבו התפרסם שייביץ כמשקיע וכיזם מצליח.   

על פי הנטען, שייביץ הבטיח לא' כי מדובר בעסקה עם תשואה גבוהה וסיכון נמוך, כזו שכוללת "הנחה" משווי החברה ורווח מידי כבר עם הכניסה להשקעה. במקביל, כך נטען, הפעיל שייביץ על א' לחץ לפעול במהירות, בטענה כי המניות לקראת סידור סופי וכי מדובר בחלון הזדמנויות קצר.

וכך, בסוף ינואר 2022, חתם א' על הסכם מול חברת 'ניקוד בע"מ' שבבעלות שייביץ, והעביר בהעברה בנקאית מיידית סכום של כ־100 אלף שקל לחשבונה. בתמורה, כך נטען, הבטיח לו שייביץ כי יירשמו על שמו מניות בחברת Ecoland Biosciences INC   - חברה הפועלת בתחום הקנאביס בקליפורניה. בנוסף, חתם שייביץ לא' על ערבות אישית שנועדה לספק לו שכבת ביטחון נוספת.

אלא שמרגע שהכסף עבר, כך נטען, החלו הבעיות: המניות לא נרשמו על שמו של א' ולא נמסרה לו כל אסמכתא המעידה על בעלותו. במקום זאת קיבל, כך נטען, תשובות מתחלפות שלפיהן הרישום כבר בוצע אך ההוכחה מתעכבת. לדברי עו״ד תומר ארד, בכל פעם שא' פנה לברר אם המניות אכן נרשמו על שמו, נאמר לו כי מדובר בעיכוב טכני בלבד וכי האסמכתא תישלח בהמשך.

באחת הפניות ניתנה לו אף התחייבות מפורשת וקצובה בזמן, שלפיה "מחר תהיה לך הוכחה על המניות". כאשר א' שאל את שייביץ באופן ישיר האם רשומות על שמו בכלל מניות, הוא לא נענה בשלילה, אלא נשאל שאלה נגדית – האם הוא מעוניין במניות או בהחזר כספי.

בהמשך, כך נטען, השתנה גם אופי ההתחייבויות. במקום הבטחות לרישום מניות, החלו להגיע התחייבויות להשבת הכסף, שניתנו בהודעות טקסט. שייביץ הודה בקיומו של חוב ונקב במועדים להחזר.

כך, באחת מהודעות הטקסט כתב כי שוחח עם מנכ״ל החברה, שלטענתו נתן הוראה להעביר את הכסף במועד מסוים, וביקש מא' לעדכן אם ההעברה לא תתבצע – אך במועד שננקב הכסף לא הועבר. בהודעה נוספת כתב: "שמתי בצד 40 בשבילך", אך ציין כי הכסף טרם התקבל ולכן לא ניתן להעבירו. בהמשך הבטיח החזר מדורג של חלקים מההשקעה.

לדברי א', אף אחד מהמועדים הללו לא קוים, ולא הועבר לו כל החזר. לפי הנטען, ההתכתבות בין הצדדים נמשכה לאורך שנים, ובמהלכה חזר שייביץ פעם אחר פעם על הבטחות שונות להשבת הכסף. בשלב מסוים, כאשר דרש א' לדעת האם נרשמו לזכותו בכלל מניות, הובטח לו פעם נוספת כי למחרת תימסר הוכחה - הוכחה שמעולם לא הגיעה.
גם אימו של א' ניסתה לפעול להשבת הכסף. בשיחות עמה, שהוקלטו והוגשו לבית המשפט, חזר שייביץ על הבטחות שונות והציג הסברים מתחלפים לעיכוב – אך הכסף עצמו לא הועבר.

בשלב זה, לאחר שנים של גרירת רגליים, שינה שייביץ את גרסתו, וטען כי אין לו אחריות אישית, וכי כל טענה צריכה להיות מופנית לחברה בלבד. במצוקתו, הבין א' כי הדרך היחידה שבה הוא עשוי לראות את השקעתו חזרה היא באמצעות פנייה לבית המשפט. הוא פנה לעורך הדין תומר ארד, העוסק בניהול תביעות מורכבות בתחום האזרחי־מסחרי.

באוקטובר 2025 שלח עו"ד ארד לשייביץ מכתב דרישה להשבת כספי ההשקעה. בעקבותיו התקיימה שיחה בין השניים, שבה טען שייביץ כי המניות הועברו וכי א' רשום כבעליהן, והבטיח להעביר אסמכתא לכך. לפי כתב התביעה, בהמשך נשלחה תשובה שנחזתה כעמדה משפטית של החברה האמריקאית, ולדברי עו"ד ארד, נראה כי נוצרה באמצעות צ'אטבוט.

באותה תשובה נטען כי בחברה פרטית בקליפורניה אין צורך ברישום ציבורי לבעלי מניות, אלא רק ברישום פנימי. אלא שלפי התביעה, גם כאשר התבקש להמציא את הרישום הפנימי או כל הוכחה אחרת לכך שנערך רישום כזה – לא סופק המסמך, ולא הוצגה אסמכתא לבעלות.  

לדברי עו"ד ארד, "כשמשקיע פרטי נשאר בלי מניות ובלי כסף, אחרי שורה ארוכה של מצגים, הבטחות והתחייבויות – קשה לראות בכך השקעה שנכשלה בתום לב".  לאחרונה הגיש עו"ד ארד תביעה כספית לביהמ"ש השלום בתל אביב, בשמו של א', נגד שייביץ, על סכום כולל של כ־175 אלף שקלים.

עוד ב-

בהנחה של 50%: ברק רוזן משתלט על חברת הקנאביס במחיר מבצע

לכתבה המלאה

בתביעה מבקש עו"ד ארד מבית המשפט להורות לשייביץ ולחברת ניקוד בע"מ שבבעלותו, להשיב לא' את סכום השקעתו המקורי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן לפצותו על נזקים בלתי ממוניים מהם סבל ובהם עוגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן. בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את שייביץ וחברתו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.