משפט

עתירה: לאפשר למשפחתה של היימנוט קסאו להקים מאהל מחאה

הוריה של הילדה שנעלמה לפני כשנתיים וחצי מבקשים להקים מאהל מחאה בסמוך למשרד ראש הממשלה למשך חודש, מ־23 בספטמבר ועד 22 באוקטובר. לאחר שבקשתם נדחתה, האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשה לקיים דיון דחוף

מערכת ice | 18/9/2026 9:52 עקבו אחרינו בגוגל

מאבק משפחתה של היימנוט קסאו עולה שוב למישור המשפטי: הוריה של הילדה, שנעלמה לפני כשנתיים וחצי, עתרו יחד עם האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שעיריית ירושלים דחתה בקשה להקים מאהל מחאה בסמוך למשרד ראש הממשלה בקריית הממשלה בעיר.

המשפחה מבקשת להקים את המאהל במפגש הרחובות זוסמן וקפלן, לתקופה שבין 23 בספטמבר ל־22 באוקטובר 2026. בעתירה מבקשים ההורים לאפשר להם לקיים במקום את המחאה, כחלק מהמאבק המתמשך להגברת המאמצים לאיתורה של בתם.

היימנוט קסאו נעלמה ב־25 בפברואר 2024, כשהייתה בת 9, ממרכז הקליטה בצפת שבו התגוררה עם משפחתה. לאחר היעלמותה נערכו חיפושים נרחבים, ובהמשך הועברה החקירה ללהב 433, אך עד היום היא טרם נמצאה. הוריה, טספיה ובנצ'י קסאו, ממשיכים מאז לקיים פעילות ציבורית בדרישה להגביר את המאמצים לאיתורה.

בחודשים האחרונים פנתה המשפחה במספר הזדמנויות לעיריית ירושלים בבקשה להקים מאהל מחאה במוקדים שונים בעיר. בין היתר ביקשה להקים מאהל בסמוך לבית המשפט העליון, מול הכנסת ובהמשך ברחוב עזה פינת בלפור, מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה. הבקשות לא אושרו.

ב־15 בספטמבר הגישה האגודה לזכויות האזרח לעירייה בקשה רשמית להקמת המאהל בסמוך למשרד ראש הממשלה. יום לאחר מכן דחה היועץ המשפטי של העירייה את הבקשה. בנימוקי העירייה צוין כי הצבת מאהלים לתקופות ממושכות עלולה ליצור קשיי תברואה, בטיחות ונגישות, וכן להפריע לשימוש במרחב הציבורי.

בעקבות הדחייה הוגשה העתירה, בצירוף בקשה לקיים דיון דחוף. בעתירה נטען כי חופש המחאה הוא זכות חוקתית, וכי אזורים הסמוכים למוקדי השלטון הם מקומות מרכזיים למימוש הזכות הזו. עוד נטען כי עצם העובדה שמחאה עלולה להפריע במידה מסוימת לשגרת החיים אינה מספיקה כדי למנוע את קיומה.

העותרים טוענים בנוסף כי לעירייה יש סמכות להסדיר הצבת אמצעי מחאה במרחב הציבורי, ובהם אוהלים, אך עליה להפעיל סמכות זו תוך שמירה על חופש הביטוי וההפגנה ובאופן מידתי. לטענתם, החלטת העירייה אינה מצביעה על מפגע או סכנה קונקרטיים שהמאהל המבוקש צפוי ליצור, אלא נשענת על שיקולים כלליים ומדיניות עירונית.

בעתירה מובאות גם עמדות קודמות של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיהן יש להקל ככל האפשר על מימוש חופש הביטוי והמחאה, ובפרט אין מקום להגביל מחאות בסמוך למוקדי שלטון מעבר להגבלות החלות במקומות אחרים בעיר.

עו"ד עודד פלר ועו"ד עדן גלעד מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישו את העתירה, מסרו: "כל מה שהוריה של היימנוט מבקשים הוא למחות מול מקבלי ההחלטות ולדרוש שלא יחדלו מהמאמצים למצוא את בתם. עיריית ירושלים אינה יכולה להגביל זאת רק עקב חששות כלליים ומדיניות גורפת".

עוד מסרו עורכי הדין: "כדי להגביל את חופש המחאה נדרשת ודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או באינטרסים מוגנים אחרים – ואין זה המקרה. על כן, העירייה חייבת לאשר את הבקשה לגופה ולאפשר למשפחה להשמיע את זעקתה דווקא במקום בו היא בחרה לעשות זאת".

מעיריית ירושלים נמסר כי הבקשה להקמת המאהל נבחנה בהתאם למאפייני המקום, למשך השימוש המבוקש ולהשפעתו על המרחב הציבורי. בעירייה ציינו כי הקמת מאהל לתקופה ממושכת עלולה לפגוע בנגישות ובמעבר החופשי במרחב הציבורי, להפריע לשימוש הציבור ולהוות מפגע.

עוד ב-

לאחר 936 ימים: משפחתה של היימנוט קסאו במסר מטלטל

לכתבה המלאה

בעירייה הוסיפו כי בקשות להצבת מאהלי מחאה נבחנות בהתאם לנסיבות של כל בקשה ולמאפייני השטח הרלוונטי, וכי ההחלטה אינה גורעת מחשיבות מאבקה של המשפחה או מזכותה למחות בהתאם לחוק. בעירייה מסרו עוד כי הם משתתפים בכאבה של המשפחה ומייחלים לשובה של היימנוט לביתה בריאה ושלמה.