בית המשפט המחוזי מרכז אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט, שעניינה גביית עמלות חודשיות על כרטיסי חיוב מלקוחות שלטענתם היו זכאים לפטור מתשלום. במסגרת ההסדר, ישיב הבנק ללקוחות הזכאים סכום המוערך בכ-8.8 מיליון שקל.

לפי הדיווח ב"כלכליסט", בקשת האישור הוגשה ביוני 2025 על ידי עו"ד עומר חריטן, באמצעות עו"ד אוהד רוזן ממשרד קלעי, רוזן ושות'. לטענת המבקש, הבנק גבה דמי כרטיס חודשיים מלקוחות פרטיים ומעסקים קטנים, למרות שהסכמי ההתקשרות או פרסומי הבנק העניקו להם פטור מהעמלה, בכפוף לתנאים מסוימים.

בדיסקונט הכחישו את הטענות וטענו כי פעלו כדין ובתום לב, וכי הלקוחות קיבלו את ההטבות הרלוונטיות לחשבונותיהם. הצדדים ניהלו משא ומתן עוד לפני הגשת תשובת הבנק לבקשת האישור, ובאוגוסט 2026 הגישו בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה, מבלי שמי מהם הודה בטענות הצד האחר. להסדר לא הוגשו התנגדויות.

ההסדר חל על לקוחות שנגבתה מהם עמלת דמי כרטיס בניגוד להסכם שנחתם עמם, וכן על מי שעמדו בתנאים לקבלת פטור בהתאם לפרסומי הבנק אך חויבו בכל זאת. תקופת הזכאות נקבעה מ-4 באפריל 2024 ועד למועד אישור הסדר הפשרה. לפי המתווה, הבנק ישיב 70% מהעמלות שנגבו מכל לקוח, בתוספת הפרשי הצמדה ושערוך.

לקוחות פעילים יקבלו את ההחזר ישירות לחשבון העו"ש בתוך 150 ימים ממועד אישור ההסדר. לקוחות עבר הזכאים להחזר העולה על 50 שקל יקבלו המחאה לכתובתם האחרונה המעודכנת בישראל, בתוך 30 ימים לאחר השלמת הזיכויים ללקוחות הפעילים. החזרים הנמוכים מ-50 שקל, כספים שאין אפשרות להעביר בשל היעדר כתובת רשומה והמחאות שלא ייפרעו בתוך 120 ימים, יועברו לקרן לניהול ולחלוקת כספים מכוח חוק תובענות ייצוגיות.

במסגרת ההסדר תיקן דיסקונט את נוסח הסכם כרטיסי החיוב, שלח הודעות הבהרה ללקוחות שחתמו על הנוסח הקודם ועדכן את פרסומיו ללקוחות חדשים. השופטת הלית סילש מינתה את רו"ח אריאל גרין ממשרד סומך חייקין KPMG למפקח על ביצוע ההסדר ובדיקת תחשיבי הבנק. שכרו ישולם על ידי דיסקונט.

זו לא התביעה הייצוגית היחידה עימה מתמודד הבנק. כזכור, באחרונה דווח על תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית שהוגשו נגד 4 בנקים בישראל, ובהם דיסקונט, בטענה כי שילבו מנגנוני מעקב סמויים בהודעות דואר אלקטרוני שנשלחו ללקוחות. לפי הטענות, אמצעי המעקב הוטמעו גם בהודעות שיווקיות, תפעוליות ושירותיות, ואפשרו לנטר מידע על פעילות הנמענים ללא יידוע אפקטיבי וקבלת הסכמה מוקדמת מדעת.

עוד ב-

תביעה נגד ארבעה בנקים בישראל: הפעילו במייל מעקב סמוי על הלקוחות

לכתבה המלאה

המבקשים טוענים כי מנגנוני המעקב הופעלו כברירת מחדל, וכי לא הוצעה ללקוחות אפשרות נגישה לסרב לכך או להפסיק את המעקב. הם מעריכים את הנזק ביותר מ-2.5 מיליון שקל, ודורשים גם לחייב את הבנקים להפסיק את השימוש באמצעים אלה ללא הסכמה מתאימה. מדובר בטענות שטרם הוכרעו בבית המשפט. לפי דיווח דיסקונט לבורסה, הבנק לומד את התביעה ואת הבקשה לאישורה כייצוגית.