משפט

ניצחון משפטי לאהוד ברק: איש העסקים המקורב לנתניהו ייאלץ לשלם

הבורר קבע כי לא היה בסיס לפרסום של מייקל אייזנברג, שהאשים את ראש הממשלה לשעבר ואת מפקד 8200 לשעבר בפגיעה בביטחון המדינה בעקבות מכירת חברת הסייבר פאראגון. במסגרת סיום התביעה, אייזנברג יתרום סכום משמעותי – זה הגוף שירוויח
אהוד ברק (צילום אבשלום ששוני/פלאש 90)
תביעת לשון הרע שהגישו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומפקד יחידה 8200 לשעבר, אהוד שניאורסון, נגד משקיע ההון סיכון מייקל אייזנברג, מתקרבת לסיום עם החלטה משמעותית לטובת השניים. הבורר בתיק, עו"ד מאיר מזרחי, קבע כי לא היה בסיס לדברים שפרסם אייזנברג על מייסדי חברת הסייבר פאראגון, והמליץ על תרומה משמעותית למרכז הרפואי שיבא כחלק מסיום המחלוקת.
על פי הדיווח ב"דה מרקר", ההחלטה התקבלה בשבוע שעבר ואושרה על ידי שני הצדדים. היא צפויה לקבל בקרוב תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת ההחלטה הבהיר הבורר כי הפרסום שבו יוחסה לברק ולשניאורסון פגיעה בביטחון המדינה לא היה מבוסס. אייזנברג מצדו הבהיר כי אינו מטיל ספק בתרומתם הרבה של השניים לביטחון המדינה.
הפרשה החלה בפברואר 2025, בעקבות ציוץ של משתמש אנונימי ברשת X, שבו הועלו טענות נגד פאראגון ומייסדיה. בין היתר נטען כי החברה הוקמה תוך שימוש בידע שנלקח מיחידה 8200, וכי מכירתה לקרן אמריקאית נעשתה ללא האישורים הרגולטוריים הנדרשים, תוך סיכון ביטחון ישראל.
למחרת שיתף אייזנברג את הציוץ בחשבונו, תרגם את תוכנו לאנגלית באמצעות כלי הבינה המלאכותית Grok והוסיף דברים משלו. בין היתר כתב כי נראה שפאראגון, יחד עם ברק ושניאורסון, איבדה רסן ופגעה בביטחון המדינה, בין השאר באמצעות גיוס מהנדסים ופגיעה בכוח האדם של יחידה 8200.
בעקבות הדברים הגישו ברק ושניאורסון תביעת לשון הרע נגד אייזנברג, שבה דרשו להסיר את הפרסום, לפרסם התנצלות פומבית ולשלם 10 מיליון שקל שיועברו לעמותה לפי בחירתם. בהמשך התנהל בין הצדדים הליך משפטי, שבמסגרתו נעשה ניסיון להגיע להסכמות. עו"ד מזרחי, שאליו הופנו הצדדים תחילה לצורך גישור, הוסמך בהמשך לשמש בורר.
מייקל אייזנברג נחשב לאחד מאנשי העסקים המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובשנה האחרונה אף הפך לדמות משמעותית במעגל העשייה המדינית שלו. באוקטובר 2025 מינה אותו נתניהו לנציגו במפקדה האמריקאית בקריית גת, שעסקה בפיקוח על יישום ההסכם לסיום המלחמה בעזה. בהמשך חזר אייזנברג לייצג את הממשלה במגעים מול האמריקאים, והשנה דווח כי הוא משמש כנציגו האישי של נתניהו לענייני עזה. בין היתר, בספטמבר פורסם כי נפגש בניו יורק עם נציג קטאר במסגרת המגעים על יישום תוכנית טראמפ לעזה. אייזנברג הוא שותף מייסד בקרן ההון סיכון Aleph ונחשב לאחד המשקיעים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית.
במסגרת הבירור התייחס הבורר גם לשאלת מכירתה של פאראגון. בהחלטתו ציין כי העסקה עם הקרן האמריקאית לא חייבה קבלת אישור ממשרד הביטחון, אולם דווחה לגורמים הרלוונטיים במשרד מבעוד מועד. לדבריו, בעקבות הדיווח התקיימו דיונים וגובש הסדר מפורט, על דעת משרד הביטחון ובעלי התפקידים הרלוונטיים בזרועות הביטחון, שנועד להגן על הידע הביטחוני שפותח בישראל ולמנוע את זליגתו.
הבורר ציין גם כי הפרסום של אייזנברג נעשה מתוך דאגה אותנטית, וכי לדבריו מטרתו לא הייתה לפגוע בתובעים או לקבוע ממצאים עובדתיים נחרצים נגד ברק, שניאורסון או החברה, אלא להעלות שאלות שלדעתו ראויות לבדיקה. עם זאת, המסקנה בנוגע לפרסום עצמו הייתה ברורה: לא היה לו בסיס, ואייזנברג לא היה מפרסם אותו אילו היו בפניו ההבהרות שהוצגו במסגרת ההליך.
מאחורי התביעה עומדת אחת העסקאות הבולטות בענף הסייבר הישראלי. פאראגון הוקמה על ידי ברק, שניאורסון ובכירים נוספים לשעבר ביחידה 8200. החברה פיתחה את תוכנת הריגול גרפיט, המאפשרת חדירה לטלפונים חכמים והפקת מידע מאפליקציות וממקורות תקשורת שונים.
בסוף 2024 נמכרה פאראגון לקרן ההשקעות האמריקאית AE Industrial בעסקה שהוערכה בכ-900 מיליון דולר. לאחר הרכישה מוזגה החברה עם RedLattice, אחת החברות שבבעלות הקרן האמריקאית. העסקה עוררה דיון ציבורי בנוגע להעברת טכנולוגיות סייבר ישראליות לידיים זרות ולפיקוח הביטחוני הנדרש על פעילותן.
במהלך 2025 התפרסמו גם טענות מצד גורמים במערכת הביטחון בנוגע לסיכונים האפשריים במכירה. מייקל אייזנברג הסתמך בכתב ההגנה שלו, בין היתר, על מכתב ששלחו 3 בכירים לשעבר בקהילת המודיעין למשרד הביטחון ביולי 2024, ובו התריעו מפני הסיכונים האפשריים שבהעברת החברה לידיים זרות.
גם בתחקיר ששודר בתוכנית "זמן אמת" בכאן 11 הועלו שאלות בנוגע לעסקה. בין המרואיינים היה גבי פורטנוי, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי, שהתייחס לביקורת על ההחלטה למכור את החברה לגורם אמריקאי. אייזנברג עצמו התייחס לתחקיר בציוץ שפרסם ביוני 2025, וטען כי הוא מחזק את השאלות שהעלה קודם לכן.
מנגד, ברק ושניאורסון טענו כי הפרסומים נגדם נבעו ממניעים עסקיים ואינטרסים הקשורים לחברות מתחרות. בכתבי הטענות שהגישו במסגרת ההליך הם אף העלו טענות בנוגע לקשריו של אייזנברג עם חברת Dream Security ועם שלו חוליו, ממייסדי NSO, המתחרה של פאראגון. אייזנברג הכחיש את הטענות בדבר מניעים עסקיים וטען כי פעל מתוך דאגה לביטחון המדינה.
בינתיים, פאראגון ממשיכה להתקדם בזירה העסקית. לפני כחודשיים פורסם כי החברה הממוזגת עם RedLattice מתכננת לצאת לבורסה בניו יורק באמצעות מיזוג עם חברת הספאק Bold Eagle, לפי שווי מוערך של 1.25 מיליארד דולר לפני הכסף.
כעת, לאחר שהבורר קבע כי לא היה בסיס לפרסום של אייזנברג והצדדים אישרו את ההחלטה, נראה כי פרשת תביעת הדיבה מתקרבת לסיומה. התרומה שעליה המליץ הבורר מיועדת לאגף לרפואה שיקומית במרכז הרפואי שיבא, המטפל בין היתר בשיקום חיילי צה"ל שנפגעו במלחמה.
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה