משפט

ביטוח לאומי קיצץ את דמי האבטלה: זו הסיבה להחלטה

מילואימניק שנפצע במהלך שירותו נאלץ לעבור ניתוח ותקופת החלמה, אך כשחזר לשירות גילה כי התגמול היומי שלו צנח מ-474.8 שקל ל-311 שקל בלבד. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו וחייב את הביטוח הלאומי לחשב מחדש את התשלום

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 15/11/2026 23:07

מקרה שהגיע לבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל-נצרת הסתיים בקביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, לאחר שמילואימניק שנפצע במהלך שירותו גילה כי הפגיעה וההחלמה שבעקבותיה הביאו להפחתה משמעותית בתגמולים שקיבל. בית הדין קבע כי אין להתייחס לתקופת ההחלמה שנכפתה עליו בעקבות הפציעה כאל הפסקה רגילה בשירות, וכי יש לחשב מחדש את התשלום המגיע לו.

עפ"י פסק הדין שהובא באתר ביזפורטל, המילואימניק החל לקבל דמי אבטלה ביוני 2023, לאחר שהפסיק לעבוד. הסכום שנקבע לו עמד על 474.8 שקל ליום, בהתאם לשכרו הקודם. באוקטובר אותה שנה גויס למילואים בצו 8 ושירת כלוחם, תחילה עד דצמבר 2023 ובהמשך מינואר ועד אפריל 2024. לאורך תקופות השירות קיבל תגמולי מילואים בגובה דמי האבטלה ששולמו לו לפני הגיוס.

אלא שבמרץ 2024, במהלך תרגיל שעסק בפינוי פצועים באמצעות מסוקים, נפגע בעת שהרים אלונקה. בעקבות הפגיעה אובחנו אצלו בקע וקרע בשריר, והוא נאלץ לצאת לתקופת מחלה. במאי עבר ניתוח לתיקון הבקע, ובהמשך קבע אגף השיקום במשרד הביטחון כי הבקע החמיר בעקבות שירות המילואים. עד יוני 2024 קיבל ממשרד הביטחון תגמולים עבור תקופת הטיפול הרפואי.

ביולי 2024 התייצב לשירות מילואים נוסף, הפעם בתפקיד מינהלה, והמשיך לשרת עד מרץ 2026. אלא שכאשר חושבו התגמולים עבור השירות החדש, התברר לו כי הסכום היומי הופחת ל-311 שקל בלבד, לעומת 474.8 שקל שקיבל קודם לכן. בביטוח הלאומי הסבירו כי בין תקופת השירות הקודמת לשירות החדש חלפו יותר מ-60 ימים, ולכן מדובר בהפסקה בעיסוק המצדיקה מעבר לחישוב לפי תעריף המינימום.

המילואימניק לא השלים עם ההחלטה וטען כי הפער בין תקופות השירות נגרם בשל פציעה שאירעה במהלך מילוי תפקידו הצבאי, ולא בגלל בחירה שלו להפסיק לעבוד או לשרת. לטענתו, לא ניתן להתייחס לתקופת המחלה וההחלמה כאילו מדובר בהפסקה רגילה בעיסוק. הביטוח הלאומי, מנגד, עמד על עמדתו וטען כי חלפו יותר מ-60 ימים, וכי תגמולי הטיפול הרפואי שקיבל ממשרד הביטחון אינם נחשבים להכנסה לצורך החישוב.

בית הדין קיבל את תביעתו במלואה. בהרכב בראשות השופטת רויטל טרנר, ובהשתתפות נציגי הציבור עאמר דניאל ומשה חזות, נקבע כי אין לראות בתקופת ההחלמה הפסקה בעיסוק המנתקת את רצף המילואים. השופטים הדגישו כי מדובר בהפסקה שנגרמה כתוצאה מפציעה במהלך השירות ועקב השירות, וכי תקופת השיקום לא הייתה רצונית אלא נכפתה על התובע בעקבות הפגיעה.

בפסק הדין הסתמך בית הדין גם על פסיקה קודמת של בית הדין הארצי לעבודה, שלפיה כאשר הכנסתו של מבוטח יורדת מסיבות שאינן תלויות בו, כגון מחלה או תאונה, יש להביא בחשבון את השכר שקדם לירידה ולא להסתמך רק על המצב שנוצר בעקבותיה. בנוסף, הוזכר תיקון חקיקה שנכנס לתוקף ב-2025, המעניק הגנה דומה למשרתי מילואים שחוזרים לשירות בתוך פחות מ-90 ימים בתקופת חירום, אף שהתיקון עצמו לא חל על המקרה הנדון.

בסופו של ההליך הורה בית הדין לביטוח הלאומי לחשב מחדש את תגמולי המילואים של התובע החל מיולי 2024, בהתאם לדמי האבטלה שקיבל לפני תקופת המילואים הראשונה, ולא לפי תעריף המינימום. נוסף על כך חויב המוסד לשלם לו 3,000 שקל בגין הוצאות משפט.

מי זכאי לדמי אבטלה וכיצד מקבלים את הכסף?

דמי אבטלה נועדו להבטיח אמצעי מחיה למי שאיבד את עבודתו ונמצא בתקופת אבטלה. לפי הביטוח הלאומי, הזכאות מיועדת למי שעבד כשכיר, נרשם בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ומתייצב בהתאם להנחיות כדי לדרוש עבודה. עצם הפסקת העבודה אינה מספיקה כדי לקבל את התשלום, ויש לעמוד במספר תנאים שנקבעו בחוק.

קיימים 5 תנאים מרכזיים לקבלת דמי אבטלה: המבקש צריך להיות תושב ישראל או תושב ארעי, להיות בגיל 20 עד 67, להפסיק לעבוד, להירשם ולהתייצב בשירות התעסוקה ולצבור תקופת אכשרה מתאימה. ככלל, נדרשים לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים שקדמו לרישום הראשון בשירות התעסוקה. חודשי העבודה אינם חייבים להיות רצופים או אצל אותו מעסיק, וגם עבודה של יום אחד בחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.

גם סיבת הפסקת העבודה משפיעה על מועד תחילת התשלום. מי שפוטר או שחוזה העסקתו הסתיים עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה בהתאם לתנאים שנקבעו. מי שהתפטר ללא סיבה מוצדקת יוכל לקבל את התשלום רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה, אך עדיין חשוב שיירשם בשירות התעסוקה בסמוך להפסקת עבודתו. לעומת זאת, מי שיצא לחל"ת ביוזמתו אינו זכאי לדמי אבטלה, גם אם קיימת סיבה מוצדקת ליציאה לחופשה.

את תהליך קבלת דמי האבטלה מתחילים ברישום בשירות התעסוקה, שאפשר לבצע גם באופן מקוון. לאחר מכן יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ניתן לבצע את הרישום ואת הגשת התביעה בטופס מקוון אחד באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. בנוסף, חשוב לוודא שהמעסיק העביר לביטוח הלאומי טופס 100 הכולל את נתוני השכר ואת מועד הפסקת העבודה. אם נדרשים מסמכים נוספים, המבוטח יקבל הודעה באזור האישי או במסרון.

גובה דמי האבטלה ומספר הימים שבהם ניתן לקבל אותם נקבעים בהתאם לנתונים האישיים, ובהם השכר הקודם, הגיל ומספר התלויים במבוטח. מספר ימי הזכאות המרבי נע בין 50 ל-175 ימים ברוב קבוצות הגיל, בהתאם למספר התלויים. כך למשל, בני 45 ומעלה עשויים להיות זכאים לעד 175 ימים, ואילו בני 35 עד 45 עשויים להיות זכאים לעד 138 ימים אם יש להם עד 2 תלויים, או לעד 175 ימים אם יש להם 3 תלויים ומעלה.

חשוב לדעת כי דמי האבטלה משולמים בהתאם לדיווחי ההתייצבות שמועברים מדי חודש משירות התעסוקה לביטוח הלאומי. התשלום ניתן עבור ימי חול, מיום ראשון עד יום שישי, וכן עבור ימי חג שאינם חלים בשבת. אי התייצבות במועד שנקבע עלולה להביא לכך שלא ישולמו דמי אבטלה עבור הימים שבין ההתייצבות הקודמת להתייצבות הבאה.

גם סירוב להצעת עבודה מתאימה, הכשרה או השתלמות שמציע שירות התעסוקה עלול לפגוע בזכאות: בכל פעם שמובטל מסרב להצעה מתאימה, מופחתים 30 ימים ממכסת ימי האבטלה שלו, והוא לא יקבל תשלום במשך 90 ימים מיום הסירוב. מי שמיצה את מלוא ימי הזכאות ועדיין לא מצא עבודה יכול לבדוק אם הוא עומד בתנאים לקבלת הבטחת הכנסה.

עוד ב-

ביטוח לאומי מעדכן: הקצבה המשמעותית שמגיעה לכם בשווי אלפי שקלים

לכתבה המלאה

בביטוח הלאומי ממליצים לבדוק את הזכאות ואת סכום התשלום באמצעות מחשבוני דמי האבטלה באתר המוסד. בכל הנוגע לרישום, להתייצבות ולמציאת עבודה יש לפנות לשירות התעסוקה, ואילו בירורים על התשלום עצמו יש להפנות לביטוח הלאומי.