בית משפט השלום בראשון לציון דחה את הבקשה של שיכון ובינוי בע"מ להחזרת 250 מיליון שקל שחולטו, במסגרת חקירה שמתנהלת נגדה, בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור במדינות באפריקה, על ידי בכירים בחברה. במסגרת הפרשה, חשודות גם דמויות מפתח בחברה בקשירת קשר לפשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

במסגרת הסדר מפברואר 2018, הפקידה שיכון ובינוי את הכסף בקרן החילוט, וכנגד ההפקדה שוחרר מלוא הרכוש שנתפס מהחברה, כולל חשבונות בנק של חלק מבכיריה. בחודש מרץ פנתה החברה בבקשה לשחרור הכסף בעקבות התפתחות משבר הקורונה ולאור ההון העצמי שלה המאפשר חילוט עתידי, אך אתמול השופט גיא אבנון קיבל את בקשת המדינה והתיר הארכה של חצי שנה בחילוט הכספים, עד אפריל 2021.

השופט אבנון קבע על סמך חומרי חקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה כי "קיים חשד סביר בעוצמה גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות לחברות בקבוצת שיכון ובינוי". אבנון אף הסביר ששווי הסכום שחולט נופל משמעותית מהיקף העבירות, ועל כן ראוי להותיר את הסכום כולו כפיקדון ולא לשחרר את חלקו, כפי שביקשו נציגי שיכון ובינוי. כמו כן, הסכים אבנון ששיכון ובינוי נהנית מאיתנות פיננסית, גם ברקע משבר הקורונה, אך לטענתו לא די בכך כדי להבטיח את יכולת הפירעון העתידית שלה.

לדברי אבנון, "לאור עוצמת החשודות הגבוהה מאוד, בהתחשב באופי המתוכנן של המעשים שבוצעו לאורך שנים רבות, לא רק כתרבות ארגונית של שוחד, אלא כחלק בלתי נפרד מהעסקים ששיכון ובינוי ביצעה במדינות עולם שלישי, במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות, ובסיכוי ההרשעה והחילוט בתום ההליך, אני סבור כי ראוי לאפשר בשלב זה תפיסת רכוש בשווי מלוא עבירות שוחד והלבנת הון".

כזכור, פתיחת החקירה נגד שיכון ובינוי היא הסיבה שהובילה למכירת החברה על ידי אשת העסקים שרי אריסון, כאשר המשטרה הודיעה לפני כשנה וחצי שנמצאה תשתית ראייתית להעמדתה לדין. חשודים נוספים בפרשה הם המנכ"ל לשעבר משה לחמני והיו"ר לשעבר רוית ברניב.