משפט
גל של תביעות בדרך? המחוזי דחה את ערעור קרן "הגשמה"
תשואה גבוהה או איבוד כספי ההשקעה? קרן ההשקעות נתבעה בטענה כי לא פרסמו כראוי על הסיכון הכספי ולאחר שהבנק עיכל את הנכס, המחוזי קבע כי תחזיר את כספי המשקיע. האם זהו תקדים לקראת תביעות נוספות? הגשמה: "נשקול לערער לעליון"
בדיון שהתקיים שבוע שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז, קרן ההשקעות הפרטית "הגשמה" הפסידה בערעור ותחויב להחזיר למשקיע את כספו בתקדים שיכול לעורר גל של תביעות של משקיעים נוספים.
"הגשמה" הינה קרן השקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל שהוקמה בשנת 2009 על ידי אבי כץ, עו"ד חנן שמש יחד עם יזמים נוספים. על פי חזון קרן הגשמה, כפי שמופיע באתר החברה: "לאפשר לכל אדם להשקיע כל סכום, בכל מקום, בהשקעות איכותיות המנוהלות ומפוקחות באופן מקצועי וברמה הגבוהה ביותר".
פסיקת המחוזי מגיעה לאחר שלפני כמעט ארבעה חודשים נתבעה קרן "הגשמה" על ידי אחד המשקיעים לאחר שהפרויקט בו השקיע עוכל על ידי הבנק. הפרויקט יצא לדרך לפני 6 שנים אז הקרן גייסה כספים לשם השקעה בנדל"ן ברחוב פופולארי בלונדון, וכי היא מגייסת השקעה כספית בלבד לצורך שותפות "מוגבלת" ולמשקיעים לא תהיה אחריות בניהול הנכסים. ההצעה האטרקטיבית, כביכול, כללה רכישת יחידת השקעה ועם תשואה מובטחת של 22.87%-23.98% וכי "צפי מכירת הנכס: בתום הבנייה יימכרו הדירות כאשר תהליך הבנייה והמכירה צפוי להסתיים בתוך כ-18 חודשים". כך, משנחתם החוזה, העביר התובע 25 אלף ליש"ט לצורך ההשקעה.
הסיבה לתביעה הייתה באחד התנאים שאם לאחר 18 חודשים הפרויקט לא יגיע לסיומו, אזי הבנק שהלווה את מרבית כספי ההשקעה יוכל לעקל את הכנס ולממשו. לטענת התובע התנאי היסודי הזה, שמשמעותו שלמעשה השקעה עם סיכון מיוחד שאם לאחר 18 חודשים לא ימומש הפרויקט יאבדו המשקיעים את כספם, לא הופיע במפורש בהצעה.
לדברי השופט בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, סגן הנשיאה מנחם מזרחי, אותו סיכון "חריף", כלשונו, חייב את הנתבעת לציין זאת באופן מפורש וחד משמעי: תשואה גבוהה אל מול הפסד של 100% של כספי ההשקעה. לכן פסק השופט כי המידע שנמסר לתובע כי כספו צפוי לתשואה אך לא נמסר לו כי בחלוף 18 חודשים הוא נתון לסיכון חריף שלפיו יאבד את כספו כליל - ולכן פסק על המקסימום האפשרי בערכאה על סך 34 אלף שקל.
כאמור, בערעור בבית המשפט המחוזי מרכז, קבע השופט אברהם יעקב כי דין הערעור להידחות וקבע כי פסק דינו של השופט מזרחי ניתן כדין וכי היה על קרן "הגשמה" לגלות את הפרט המהותי שאם המשקיע היה יודע עליו לא היה נכנס לעסקה מלכתחילה. לדברי השופט, זו עילה מספקת לביטול ההסכם.
במהלך הדיון המחוזי, טען המשקיע כי קרן "הגשמה" לא קיימה את פסד הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ולא השיבה את כספו ולכן הוא פתח תיק הוצל"פ נגדם. בנוסף, בתיאור הסיכונים של הפרויקט הועלמה המצגת בה מוסבר שאם הפרויקט יתמשך מעבר למתוכנן אזי יוכל הבנק לעקל את הנכס והמשקיעים יאבדו את כספם.
פסיקת המחוזי יכולה להוות תקדים ולאפשר למשקיעים רבים של קרן "הגשמה" לדרוש את ביטול ההסכם ולדרוש את השבת כספם לפי שבפרסומים רבים של הפרויקטים אותם פרסמה הקרן אין אזכור על כך שההלוואות אותן לוקחת הקרן הינן לזמן קצר ובכך שאם כספי ההלוואה לא יוחזרו הנכס יעוכל על ידי הבנק המלווה. יש לציין שישנן תביעות של משקיעים בקרן "הגשמה" ואף בקשה לתביעה ייצוגית.
קרן "הגשמה" בתגובה ל-ice: "מדובר בתביעה שנוהלה בבית הדין לתביעות קטנות, ללא הצגת הוכחות כלל, ולפיכך לא הוצגו טענותיה של הגשמה. כידוע, עולם ההשקעות מבוסס על ניהול סיכונים. לאחר שנלמד את פסק הדין נשקול בכובד ראש לערער לבית המשפט העליון. אין לנו ספק שהתביעה תסולק כלא הייתה".
"הגשמה פועלת כדי להביא לסיומן המוצלח של כל ההשקעות, תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים לצורך כך, היעזרות באנשי מקצוע מובילים ודבקות בצפי התכנית העסקית ולראייה ההצלחות והרווחים הנאים שהשיגו משקיעים רבים של הגשמה בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ והעולם״.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
8.קרן של הונאהמני 04/2021/18הגב לתגובה זו1 0מניפולטיבים ורמאים באיצטלה של חברה מסודרתסגור
-
7.יש עוד חברות כמו הגשמהיוני 11/2020/08הגב לתגובה זו2 0פסק דין תקדימיסגור
-
6.הם רדפו אחרי שנים עוד מ2013יהודי וישראלי 11/2020/06הגב לתגובה זו1 0אבל ההבטחות שלהם נראו לי כבר אז כטובות מדי מלהיות אמיתיות וכידוע מה שנראה טוב מדי מלהיות אמיתי ,זה לא אמיתי או אין ארוחות חינםסגור
-
5.קרן ארורה המתמחה בעוקץ המוניםיפתח 11/2020/04הגב לתגובה זו7 0התרחקו מהם והשמרו לנפשותכםסגור
-
4.שגיאת כתיביהודה 11/2020/04הגב לתגובה זו1 0איך אתה לא מתבייש לכתוב לעקל נכס, עם כף ולא קוףסגור
-
3.עיכול לא טעיםיאיר דקל 11/2020/03הגב לתגובה זו0 0כתוב: "שהבנק עיכל את הנכס" - לא נכון. הבנק עיקל את הנכס.סגור
-
2.לעכל = עיכול המזון בבטןנא לתקן דאמיס 11/2020/03הגב לתגובה זו0 0לעקל = מונח משפטי של תפיסת נכססגור
-
1.חבר'ה, עיקל לא עיכל (ל"ת)עירית 11/2020/03הגב לתגובה זו1 0סגור


