הקורונה אמנם כבר מזמן נראית כמו זיכרון רחוק, אולם גל תביעות המוגשות בתקופה האחרונה נגד ישראלים רבים, המעסיקים עובדי משק בית, מהווה תזכורת כואבת לכך שתופעות הלוואי הכלכליות של המגפה עדיין כאן. מדובר בתביעות העוסקות בין השאר באי-תשלום פנסיה, המוגשות על-ידי עובדי ניקיון ומטפלים, שהוצאו על-ידי מעסיקיהם לחל"ת בתקופת הקורונה, והעובדים בחרו שלא לחזור ולעבוד אצלם.

התביעות מגיעות בדר"כ לאחר שהעובדים ניגשו (לאחר סיום העסקה) לעורך דין העוסק בתחום או שפנו לאחד מארגוני העובדים, להסתדרות, לעמותת קו לעובד המסייעת לעובדים מקופחים וכד'. כדי להימנע מתביעות ומקנסות בגובה של עד מאות אלפי שקלים, כמה טיפים כיצד להעסיק עובד משק בית כחוק. 

 
מי חייב לשלם פנסיה?
 החוק הישראלי מכיר ביחסים שבין עובד משק הבית למעסיק, כיחסי עובד - מעביד. לכן, החובה לשלם פנסיה חלה על כל אדם המעסיק עובד משק בית (עוזר, מנקה, מטפל, שוטף ריצפה בבתים משותפים).

כיצד מחשבים תשלום פנסיה לעובד משק בית?
 גובה תשלום החובה לביטוח הפנסיוני עומד כיום על 18.5% משכר העובד. מתוך תשלום זה, 6% הינם על חשבון העובד, ו- 12.5% על חשבון המעסיק. החובה להעביר את מלוא הסכום של 18.5% לקרן הפנסיה חלה על המעסיק. המעסיק יבחר האם לקזז את החלק של העובד או לא, מהשכר שהוא משלם לו. לדוגמא, עוזר בית, ששולם לו שכר בסך של כ - 863 ש"ח לחודש, חייב להעביר לקרן הפנסיה 160 שקלים, המהוים 18.5% מהשכר. מתוכם, יהיה רשאי לקזז 52 ש"ח משכרו של העובד.

מתי להתחיל לשלם פנסיה?
אם לעובד קיימת קרן פנסיה פעילה במועד התחלת ההעסקה, יש לשלם לו לאחר שלושה חודשים רטרואקטיבית, כלומר בעבור שלושת החודשים שעברו מיום תחילת ההעסקה. אם אין ברשותו קרן פנסיה פעילה במועד תחילת ההעסקה, יש להתחיל את התשלום לאחר 6 חודשים ולא באופן רטרואקטיבי.

מה יקרה למי שלא משלם?
מעסיק אשר לא הפריש לפנסיה, חושף עצמו לשני סוגים עיקריים של תביעות העלולות להגיע לעד מאות אלפי שקלים. האחת היא תביעה על "הלנת שכר" – כלומר הפנסיה היא חלק מהשכר, וכאשר הוא לא שולם, העובד רוצה את הכסף לכיסו חזרה. הסוג השני, שהוא המקרה שלעובד נגרם אובדן כושר עבודה (שאינו מכוסה ל ידי הביטוח הלאומי), והמעסיק לא שילם פנסיה, אז העובד יכול לתבוע בנוסף לסכומים שלא שולמו, גם את הנזק שנגרם לו מכך שהמעסיק לא ביטח אותו.

מה עושים כשהעובד מסרב לקבל את התשלום?
מעסיק אינו פטור מתשלום פנסיה, גם אם עובד משק הבית מסרב לקבל זאת ממנו. מי שעל פי החוק רשאי לבחור קרן פנסיה הוא העובד בלבד; אך, אם לאחר פניית המעסיק לעובד (רצוי בתחילת העסקתו), עברו שלושה חודשים והעובד לא בחר קרן פנסיה, המעסיק רשאי להפריש את כספי הפנסיה לקרן ברירת מחדל.

מה קורה כשעובד מפריש בעצמו לקרן הפנסיה?
העובדה שהעובד מצהיר על עצמו כעצמאי ומפריש בעצמו לקרן הפנסיה, אינה פוטרת את המעסיק מחובת תשלום הפנסיה או מכל תשלום אחר לו מחויב (ביטוח לאומי, דמי הבראה וכדומה). החריג לכך הוא מצב בו המעסיק וידא, כי העובד ביטח עצמו בביטוח פנסיוני מקיף, הכולל ביטוח נכות ושאירים ממלוא התמורה המשולמת על-ידי מעסיק.

החלטת "לחזור בתשובה" ולשלם רטרואקטיבית?
ניתן לשלם לקרן הפנסיה וגם לביטוח לאומי באופן רטרואקטיבי. פנסיה - ניתן להפריש רטרואקטיבית כתלות בתקנוני הקופה, אולם תשלום שכזה אינו מקנה כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי. כלומר, אם קרה משהו לעובד בתקופה בה לא הופרשו עבורו תשלומי פנסיה, המעסיק אינו מוגן מפני תביעות בעבור תקופה זו. ביטוח לאומי – ניתן לשלם רטרואקטיבית עבור מספר חודשים מוגבל. תשלום של מעל שנה אחורנית יחושב על פי השכר בפועל של העובד, אך לא פחות מתשלום הנגזר ממחצית השכר הממוצע במשק, בתוספת קנסות והפרשי הצמדה.

באילו דרכים ניתן לשלם פנסיה לעובדי משק בית?
ניתן לשלם ישירות לקרנות הפנסיה באמצעות העברה בנקאית או בשיקים. בנוסף, קיימים פתרונות טכנולוגיים חדשים יותר, דוגמת אפליקציות תשלום בקליק לקרנות הפנסיה והמוסד לביטוח לאומי,  המחשבות עבור המשתמש באופן אוטומטי את גובה התשלום ומבצעות זאת עבורו מדי חודש.

עוד ב-

מעסיקים עובדי משק בית? אולי גם אתם חשופים לתביעה

לכתבה המלאה

הכותבת היא עורכת-דין וסמנכ"לית תפעול ופיתוח עסקי ב- Workito, המספקת שירותי תשלום דיגיטליים של פנסיה וביטוח לאומי לעובדי משק בית.