פרופ' דן אריאלי, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום קבלת ההחלטות, חווה בימים אלה אובדן אישי כואב במיוחד – פטירת אמו האהובה. בטור אישי שפרסם, שיתף אריאלי את סיפורם המרגש והכנה של השיחות האחרונות שניהל עם אמו ואת ההחלטה האמיצה שלה לקחת שליטה על רגעיה האחרונים.

בשנים האחרונות חקר אריאלי את השאלות הקשות סביב סוף החיים – מה חשוב לאדם ברגעיו האחרונים? כיצד נרצה שיזכרו אותנו? ואיך ניתן למות "יותר טוב"? במחקר שערך, הוא ראיין כמאה "דולות סוף חיים" – נשות מקצוע המלוות אנשים ברגעיהם האחרונים. לדבריהן, מוות טוב כולל ארבעה מרכיבים עיקריים: מוות ללא כאב, שמירה על כבוד הגוף, תחושת אהבה, והותרת מורשת כלשהי אחרי המוות.

הממצאים הללו הפכו למצפן האישי של אמו ברגעי הפרידה מהחיים. לפני כשבועיים, כשאריאלי שהה בכנס באמסטרדם, היא יצרה איתו קשר וביקשה לדבר. הפעם, השיחה לא הייתה תיאורטית. היא סיפרה לבנה שהחיים הפכו לבלתי נסבלים, שהסבל גובר, כבודה נרמס, ואין לה עוד הנאה מהדברים שאהבה. היא רצתה להפסיק את הטיפולים ולסיים את חייה.

"בתור חוקר, אני רגיל לבחון נושאים כאלה מהצד, אבל הפעם זה היה אישי", כתב אריאלי. "הבנתי שהיא חושבת בצורה בהירה, הגיונית, מלאה באהבה ואחריות."

למרות הקושי, ביקש אריאלי מאחיותיו שלא יעכבו את החלטתה כדי להמתין לו. הוא עשה מאמץ להגיע בהקדם – טס לארץ ומצא סירה שהביאה אותו אחרי 20 שעות של טלטולים לחיפה, שם זכה להיפרד מאמו. "הספקתי לומר לה כמה אני אוהב אותה, דיברנו על זיכרונות מהילדות, על רגעים משמעותיים, היא נתנה לי הנחיות למה שחשוב לה שיקרה אחרי לכתה", שיתף.

ברגעיה האחרונים, אמו הייתה מוקפת באהבה. היא נרדמה, התעוררה, שוחחה עם בנה, התחבקה איתו, ובלילה נטלה תרופת שינה. בבוקר, כששבו מהמקלט – היא כבר לא הייתה בין החיים.

"אני מאוד מאוד עצוב, אני בוכה תוך כדי כתיבה, אבל אני בטוח שהיא עשתה את הדבר הנכון", כתב אריאלי. "היא שמרה על כבודה, דאגה שלא תסבול, הקיפה את עצמה באהבה ודיברה על המורשת שלה. כשאיבדה את השליטה בגופה – זה היה הסימן שאין סיבה להמשיך. היא לקחה אחריות על הרגע האחרון."

עוד ב-

אבל בעולם התקשורת: העיתונאי הבכיר מגלי צה"ל נפטר כשהוא בן 64

לכתבה המלאה

פרופ' אריאלי הדגיש כי החברה המודרנית מתייחסת למוות ככישלון רפואי או כמשהו שאסור לדבר עליו, אך אולי הגיע הזמן לשנות את ההסתכלות. "אולי במקום להיאחז בחיים בכל מחיר, נוכל ללמוד מאנשים כמו אמא שלי – איך למות בכבוד, באהבה, ובבחירה."