ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי אישרה הערב (רביעי), את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, לקריאה שנייה ושלישית. מטרת ההצעה היא להגדיל את מסגרת ההוצאות הממשלתית בסך של כ-30.8 מיליארד שקל, כדי לתת מענה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים שעלו בעקבות מבצעי "עם כלביא ו"מרכבות גדעון". לאחר התוספת צפויה מגבלת ההוצאה לשנת 2025 לעמוד על כ-650.4 מיליארד שקל. 

במהלך הדיונים הוצג כי מבצע "מרכבות גדעון" הביא להוצאות לחימה נוספות עקב גיוס מילואים מוגבר מהצפוי וכי מבצע "עם כלביא" נגד איראן, שכלל תקיפות הדדיות על ידי זרועות הביטחון של ישראל והתקפות נגד מצד איראן, הביאו הוצאות כספיות ניכרות, הן עבור הלחימה והן עבור מענה לנפגעי פעולות האיבה. הוצאות נוספות אלה, משפיעות גם על היקף גיוס החוב הממשלתי ותשלומי הריבית הנדרשים כתוצאה מכך.

בשכלול התוספת התקציבית, ההוצאה המותרת, כולל החזר חובות, לשנת 2025 גדלה מכ-756 מיליארד שקל לכ-787 מיליארד שקל: התקציב הכללי של משרד הביטחון יגדל מכ-109.8 מיליארד שקל לכ-135.7 מיליארד שקל. עוד נודע, כי הוצאות כוח אדם יגדלו מכ-32.6 מיליארד שקל לכ-39 מיליארד שקל, הוצאות ביטחוניות יגדלו מכ-54.9 מיליארד שקל לכ-74.5 מיליארד שקל.

תקציב 'הקצבות לביטוח הלאומי' יגדל מכ-61 מיליארד שקל לכ-63.9 מיליארד שקל. תשלומי העברה במימון האוצר יגדלו מכ-12 מיליארד שקל לכ-14.9 מיליארד שקל. תקציב 'הוצאות ביטחוניות שונות' יגדל מכ-19.9 מיליארד שקל לכ-26.1 מיליארד שקל.

בהתאם לאלה,  תקציב 'תשלום ריבית ועמלות' יגדל מכ-56.2 מיליארד שקל לכ-57.9 מיליארד שקל, תקציב 'מלוות פנים' יגדל מכ-43.8 מיליארד שקל לכ-45.3 מיליארד שקל ותקציב 'מלוות חוץ' יגדל מכ-9.4 מיליארד שקל לכ-9.5 מיליארד שקל. בנוסף, תקציב 'השלמת הבטחת תשואה לקרנות פנסיה' יגדל מכ-2.8 מיליארד שקל לכ-3 מיליארד שקל.

מוקדם יותר אישרה הוועדה את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה-2025, לקריאה שנייה ושלישית.  במסגרת ההצעה, הנלוות לחוק התקציב הנוסף לשנת 2025 ומגדילה את המסגרות בהתאמה, מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2025 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 5.2% מהתוצר במקום 4.9%,.

עוד ב-

תקציב 2025 יגדל? זו ההצעה שאושרה במליאת הכנסת

לכתבה המלאה

בנוסף, מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2025 מסך ההוצאה המותרת לשנת 2024, כך שתעמוד על שיעור של 20.4%, מתוכו 5.6% לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לרבות המערכה מול איראן, ו-0.4% לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה כאמור.