בארץ
חוקר העתיד הבינלאומי: זה מה שיקרה אחרי הבחירות בישראל
פרופ' דוד פסיג נשאל מי ינצח בבחירות הקרובות, אך במקום להמר על מפלגה או מועמד הוא מציג ניתוח מסקרן של היום שאחרי, ושל ההחלטות שהציבור עשוי לכפות על הפוליטיקאים
ישראל נערכת לאחת ממערכות הבחירות הטעונות והגורליות בתולדותיה, כשברקע המלחמה, המחלוקות הפוליטיות והשאלות הנוגעות לעתידה של המדינה. בזמן שהמפלגות נאבקות על כל קול והפוליטיקאים מבהירים עם מי יסכימו לשבת בממשלה ועם מי לא, פרופסור דוד פסיג, מחוקרי העתיד הבולטים בישראל, מציע דרך חשיבה מפתיעה על תוצאות הבחירות שיתקיימו מחר (שלישי).
בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות, הוא מסביר מדוע ייתכן שהתוצאה החשובה ביותר לא תהיה דווקא זהות המנצח, אלא מה שייאלצו הפוליטיקאים לעשות בעקבותיה. "רבים שואלים אותי, מה יהיה בבחירות מחר? 2026?", פתח פסיג את דבריו. "אני תמיד עונה, מאוד מאוד מאמין בתבונת ההמונים של מדינות דמוקרטיות וכמובן של ישראל".

קלפי (צילום: shutterstock, אהרון קרוהן/פלאש90)
לדבריו, כאשר מסתכלים על התהליכים הפוליטיים במבט רחב, הציבור הוא זה שמכתיב בסופו של דבר את המציאות למנהיגיו, ולא להפך. "בסופו של דבר ההמונים יחליטו עבור הפוליטיקאים מה הם החיבורים שהם צריכים לעשות, מה הם צריכים לעשות", הסביר. בכך הוא מציע לראות בתוצאות הבחירות לא רק הכרעה בין מפלגות, אלא גם מסר שהציבור מעביר לנבחריו בנוגע לאופן שבו עליהם לנהל את המדינה.
ומה אם תוצאות הבחירות יחייבו חיבורים שהפוליטיקאים הבטיחו שלא לבצע? פסיג סבור שגם תרחיש כזה עשוי להתרחש. "ואפילו אם הדברים נראים מוזרים ולא הגיוניים", אמר בהתייחסו לאפשרות שהמציאות הפוליטית תאלץ את המנהיגים לפעול בניגוד להצהרותיהם.
את דבריו חתם בקביעה: "ההמונים הם שדוחפים, יש תבונה בלתי רגילה בהמונים, זה לא משנה מי ינצח ולא משנה מי יפסיד". כלומר, מבחינתו, אין מדובר בטענה שלתוצאות הבחירות אין משמעות, אלא שהמשמעות העמוקה שלהן עשויה להתברר דווקא בשלב הרכבת הממשלה.
פסיג, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן העומד בראש המעבדה למציאות מדומה, מתמחה בחקר עתידים ובחיזוי מגמות חברתיות, טכנולוגיות ופוליטיות. לאורך השנים פרסם שורת תחזיות על עתידה של ישראל, וגם לאחר מתקפת 7 באוקטובר הציג תמונת עתיד מורכבת אך אופטימית.
באוקטובר 2024 העריך כי אוכלוסיית ישראל תגיע לכ-16 מיליון תושבים עד שנת 2050 וכי המדינה צפויה להמשיך להתחזק מבחינה כלכלית. מנגד, הזהיר מפני השסעים הפנימיים בחברה הישראלית, שאותם תיאר כ"מלחמת אזרחים בעצימות נמוכה" והדגיש את הצורך להגיע להכרעות חברתיות ולאומיות.
מעניין לגלות שעמדתו הנוכחית של פסיג אינה חדשה. כבר בשנת 2020, בעיצומו של המשבר הפוליטי וסבבי הבחירות החוזרים, הסביר בריאיון ל"גלובס" כי תבונת ההמונים עשויה לאלץ את הפוליטיקאים למצוא דרך לשתף פעולה, גם כאשר הם עצמם פוסלים זה את זה.
עוד ב-
כעת, ערב בחירות נוספות, הוא חוזר לאותו רעיון: למרות ההצהרות הנחרצות, החרמות והמאבקים בין המפלגות, ייתכן שדווקא הציבור יכתיב בסופו של דבר את החיבורים הפוליטיים. האם נראה אחרי הבחירות שותפויות שאיש לא העלה על דעתו? מבחינת פסיג, זהו בהחלט תרחיש שאין לפסול.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



