בארץ

עסקת ה-4 מיליארד השתבשה: מנכ"לית כאל מבקשת ארכה

רק לפני יומיים הצהירה מנכ"לית כאל יפית גריאני על "כמות רבה של מתעניינים" ברכישת החברה. כעת, בעקבות קריסת עסקת הענק עם יוניון והראל, היא פונה למשרד האוצר בבקשה חריגה לדחות את המכירה. ברקע: רווחים של מאות מיליוני שקלים

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 12/11/2026 12:22

מנכ"לית חברת האשראי כאל, יפית גריאני, נפגשה אתמול (רביעי) עם מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי וביקשה לדחות את המועד האחרון למכירת החברה. כך נחשף היום (חמישי) בגלובס. הפגישה החריגה מגיעה לאחר שהעסקה למכירת כאל, לפי שווי של עד 4 מיליארד שקל, התפוצצה, וכעת נאלצים בעליה לחפש רוכש חדש בלוח זמנים צפוף במיוחד.

מי שנדרש למכור את כאל הוא בנק דיסקונט, שמחזיק ב-72% ממניות החברה, בעוד 28% הנותרים מוחזקים בידי הבנק הבינלאומי. לפי החוק, דיסקונט נדרש להשלים את ההיפרדות מכאל עד אפריל 2027. אלא שבתחילת החודש נאלץ הבנק לפתוח מחדש בהליך המכירה, לאחר שפקע ההסכם עם הרוכשים הקודמים. כעת נותרו חודשים ספורים בלבד למצוא רוכש, להגיע להסכמות ולקבל את האישורים הדרושים.

כזכור, בספטמבר 2025 נחתם הסכם למכירת כאל לקבוצת יוניון של איש העסקים ג'ורג' חורש ולחברת הביטוח הראל, לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל, שעשוי היה לגדול לכ-4 מיליארד שקל בהתאם לביצועי החברה. אלא שלאחר כשנה של המתנה לאישורים, העסקה ירדה מהפרק בעקבות דרישות רשות התחרות.

ומה השתבש? רשות התחרות דרשה מקבוצת יוניון למכור את החזקותיה ברשת סופר-פארם, שבה היא מחזיקה בכ-35%. הסיבה היא שכאל מנפיקה כרטיסי אשראי למועדון שופרסל, שבבעלותה רשת הפארם המתחרה Be. ברשות חששו שהבעלות המשותפת תאפשר גישה למידע עסקי רגיש ותפגע בתחרות. הרוכשות לא הסכימו לתנאים, והעסקה פקעה ב-1 בנובמבר.

לביטול העסקה יש גם מחיר: לפי ההסכם, יוניון והראל אמורות לשלם לבנקים המוכרים פיצוי כולל של 187 מיליון שקל. מתוכו, כ-150 מיליון שקל מיוחסים ליוניון וכ-37 מיליון שקל להראל. מדובר בפיצוי שנקבע מראש למקרה שבו העסקה לא תושלם בשל היעדר האישורים הדרושים, ולא בתמורה על מכירת החברה.

אלא שההתפתחות הנוכחית מגיעה דווקא אחרי הצהרות אופטימיות במיוחד מצד גריאני. רק שלשום (שלישי), עם פרסום הדוחות הכספיים, אמרה מנכ"לית כאל: "אנו עדים בימים אלה לכמות רבה של מתעניינים בחברה", והסבירה כי ההתעניינות מעידה על חוסנה הפיננסי.

הנתונים בהחלט הציגו תמונה חיובית: כאל רשמה רווח נקי של 99 מיליון שקל ברבעון השלישי, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע הרווח המצטבר ל-281 מיליון שקל. עם זאת, בנטרול השפעות חד-פעמיות, הרווח מתחילת השנה דווקא ירד מעט לעומת אשתקד.

אז למה למכור חברה שמרוויחה מאות מיליונים?

התשובה פשוטה: כאל לא עומדת למכירה בגלל הפסדים או קשיים כלכליים. המכירה נכפתה על דיסקונט במסגרת הרפורמות להגברת התחרות בשוק הבנקאות, שנועדו להפריד בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי. הרעיון הוא שחברות אשראי עצמאיות יוכלו להתחרות בבנקים גם בהלוואות ובשירותים פיננסיים, במקום להישאר בשליטתם.

במסגרת המהלך כבר נפרד בנק הפועלים מישראכרט ובנק לאומי ממקס. כאל היא החברה שנותרה בשליטת בנק גדול, וכעת גם דיסקונט מחויב להיפרד ממנה.

עוד ב-

אסף רפפורט או גיל אגמון: קרב המיליארדים על כאל נפתח מחדש

לכתבה המלאה

ומה יקרה אם לא יימצא רוכש בזמן? לצד האפשרות למכירה מחודשת, דיסקונט בוחן גם הנפקה של כאל בבורסה, ובמקביל מנסה להשיג הארכה מהמדינה. אלא שהמהלך עלול להיתקל גם בקשיים פוליטיים, ככל שהקמת הממשלה החדשה תתעכב. בינתיים, הזמן ממשיך לרוץ, ולמרות ההתעניינות שעליה מדווחת כאל, עדיין אין עסקה חדשה על השולחן.