נתניהו חוזר לשיטה הישנה ומגבש רשימת בכירים בליכוד שאינם נמנים עם תומכיו ומתכנן להציע להם תפקידים של שגרירים, במטרה להרחיקם ממוקדי הכוח בממשלה המתגבשת.

אלא שאין הקומץ משביע את הארי ונתניהו מבין שהצעה כזו צריכה להיות משודרגת מספיק כדי שיסכימו לקבל את הג'וב הלא מחמיא בלשון המעטה. גם בליכוד מבינים שלאור תוצאות הבחירות והתלות הקיומית בשותפות הקואליציוניות אין לנתניהו הרבה ברירות. אפילו בכירים בליכוד המוקרבים אליו מבינים שיאלצו לוותר על תיקים נחשקים שנתניהו מצדו מעוניין למסור לידיהם אך מכורח הנסיבות לא יכול גם אם הוא מאוד רוצה. ואם במקורביו של נתניהו נפלה שלהבת מה יגידו מתנגדיו? לפיכך מתגבשת עסקה לפיה יוצע ל"מורדים האולטימטיביים" בליכוד תפקידים של שגרירים במדינות מפותחות כמו מרוקו וסין.
 

עוד ב-

נתניהו: "לפיד נכנע לאיראן ומצחקק על הרס היחסים עם סעודיה" | ריאיון

לכתבה המלאה

נתניהו לא המציא את השיטה, הוא רק פיתח ושכלל אותה. הוא שלף מהבוידעם את נשק יום הדין שהפך למסורת בליכוד. במפלגה היה נהוג בעבר כי חבר כנסת שכיהן בעבר בתפקיד שר, נחשב למועמד לתיק מיניסטריאלי גם בממשלה הבאה שהליכוד מרכיב. אם נתניהו מינה שרים קדנציה אחר קדנציה הוא יכול להרשות לעצמו לפנות למי שכבר מילא משרת שר קדנציה אחת בהצעה מסוג זו. למרבה האבסורד, השותפים הקואליציוניים יקבלו יותר תיקים ממפלגת השלטון ונתניהו מחפש לפצות את המאוכזבים וקודם לקבל שקט ממי שעשויים במוקדם או במאוחר לפרוץ במרד נגדו.

האם נתניהו מכוון לישראל כץ, דודי אמסלם, דוד ביטן וחיים כץ? דני דנון כבר עבר את השלב הזה ואתו נתניהו לא יוכל לתמרן אלא לתת לו את מבוקשו. זכור גם גלעד ארדן שהיה מהבכירים בליכוד והיום מחוץ לפוליטיקה המקומית בהיותו שגריר ישראל באו"ם. כך גם ציפי חוטובלי שהייתה סמן ימני לנתניהו והתמקמה בתפקידה כשגרירת ישראל בבריטניה.

המאגר ממנו עתיד נתניהו לשלוף את התיקים הנבחרים לנציגיו המופיעים ב"רשימה השחורה" הוא ממשרד החוץ השופע מינויים פוליטיים בכירים שעומדים לרשות ראש הממשלה ותלויים בהחלטתו. השאלה הגדולה: מה יעשה נתניהו אם חלקם לא יענו להצעה.