סערת תמונת פטריית האטום מעל תל אביב שפרסם בנימין נתניהו ברשת X ממשיכה לעורר תגובות, והפעם גם מכיוונו של כדורגלן העבר גילי ורמוט. ורמוט התייחס לתמונה ולמסרים של ראש הממשלה, ומתח ביקורת חריפה על מה שהוא רואה כניסיון להפחיד את הציבור ולשכנע אותו כי רק נתניהו מסוגל להגן על ישראל.

"ובקיצור תבחרו בי או שכולכם תמותו", כתב ורמוט. בהמשך תקף את ראש הממשלה על רקע האיום האיראני והפער, לטענתו, בין ההצהרות הקודמות של נתניהו לבין האזהרות הנוכחיות: "האיש שכינה עצמו 'שומר ביטחון ישראל' ותחת 20 שנות שלטונו הביא את איראן מילימטר מפצצת אטום, טוען שרק הוא יציל אותנו מהשמדה. רק לפני כמה חודשים הוא טען שהסרנו את האיום האיראני לדורות. כרגיל שקרים, הפחדה ומניפולציות. איזה איש נורא".
 

ובקיצור תבחרו בי או שכולכם תמותו. האיש שכינה עצמו ״שומר בטחון ישראל״ ותחת 20 שנות שלטונו הביא את איראן מילימטר מפצצת אטום, טוען שרק הוא יציל אותנו מהשמדה. רק לפני כמה חודשים הוא טען שהסרנו את האיום האיראני לדורות. כרגיל שקרים, הפחדה ומניפולציות. איזה איש נורא

— gil vermouth (@gilivermouth) October 25, 2026

התגובה של ורמוט מצטרפת לביקורת על השימוש בתרחישים קיצוניים ובמסרים ביטחוניים במסגרת המאבק הפוליטי. לאורך שנות פעילותו הציבורית, נתניהו מרבה להציג את האיומים האזוריים, ובראשם תוכנית הגרעין האיראנית, כסוגיות מרכזיות המחייבות הנהגה בעלת ניסיון ביטחוני ומדיני. בעיני תומכיו, מדובר בהדגשת הסכנות שעומדות בפני ישראל ובצורך להתמודד איתן. מנגד, מבקריו טוענים כי הצגת האיומים באופן הזה משמשת גם כלי פוליטי, שנועד לחזק את מעמדו ולגייס תמיכה.

במערכות בחירות מכונה לעיתים טקטיקה מסוג זה "קמפיין הגוועלד". במסגרתה, הבחירות אינן מוצגות רק כהכרעה בין מפלגות, תוכניות כלכליות או תפיסות עולם, אלא כהחלטה שעשויה לקבוע את עתידה ואת ביטחונה של המדינה. המסר המרכזי הוא כי החלופה לנתניהו עלולה להוביל לתוצאות חמורות, וכי הוא המועמד המתאים ביותר להתמודד עם האיומים.

גישה כזו עשויה לעורר תחושת דחיפות בקרב תומכים, לעודד את הגעתם לקלפיות ולמנוע מהם להישאר בבית מתוך שאננות. אולם מבקריו של נתניהו סבורים כי כאשר המסרים הופכים לאזהרות מפני השמדה או חורבן, הגבול בין התרעה ביטחונית לבין הפחדה פוליטית מיטשטש.

במערכת הבחירות של 2026, הביקורת מתמקדת גם באמצעים שבהם מועברים המסרים. תמונת פטריית האטום שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית והוצגה מעל תל אביב הפכה לאחד ממוקדי הסערה האחרונים. במקביל, נתניהו העלה גם תרחישים הנוגעים למצור בנקאי ולסנקציות כלכליות אפשריות, כחלק מהדיון על הסיכונים העומדים בפני ישראל.

מבקריו מצביעים על מה שהם רואים כסתירה בין הצהרות על הישגים ביטחוניים משמעותיים, לרבות הטענה כי האיום האיראני הוסר לדורות, לבין אזהרות מפני סכנה קיומית אם הציבור לא יבחר בו. מבחינתם, הפער הזה מעורר שאלות על מטרת המסרים ועל השימוש באיומים ביטחוניים לצרכים פוליטיים.

הביקורת מגיעה מכיוונים שונים, ובהם פוליטיקאים, אנשי כלכלה, ספורטאים ואנשי תרבות. תגובתו של ורמוט ממחישה כיצד הדיון סביב התמונה חורג מהזירה הביטחונית ונוגע גם לאופן שבו נתניהו מנהל את המאבק הפוליטי. בעוד ראש הממשלה מציג את האיומים כחלק מהמציאות הביטחונית שעמה ישראל נדרשת להתמודד, מתנגדיו טוענים כי הצגתם בתרחישי אימה עלולה לעורר בהלה ולפגוע בתחושת הביטחון של הציבור.

עוד ב-

קרן מרציאנו: "מה שחוזר אצל כולם זה - נתניהו ירד מהפסים"

לכתבה המלאה

כך, תמונת האטום מעל תל אביב הפכה לא רק לעניין של מסר חזותי, אלא גם למוקד של ויכוח רחב יותר: האם מדובר בהמחשה של איום ביטחוני ממשי, או בשימוש בפחד מפני אסון כדי להשפיע על ההכרעה בקלפי.