אחרי עליית ערוץ 14 לאוויר, הביקורות עדיין מעורבות, אבל יש גם לא מעט זוויות מעניינות עם סיום שידוריו של ערוץ 20 בדרך לשינוי הצורה והאריזה מחדש. הסופרת ואשת התקשורת עירית לינור הבהירה בטורה ב'ישראל היום' את הגישה של YES לערוץ החדש והבהירה בביקורת קשה מה דעתה.

"השבוע שינה ערוץ 20 שם וכתובת. עכשיו הוא 14, מתגורר באפיק 14 בשלט, ויש לו אולפנים חדשים ותכניות חדשות ובעולם נורמלי - או שיצליח או שייכשל. מי שיאהב אותו - יצפה בו, מי שלא - לא", כתבה לינור. "אבל אם נתנהג באופן נורמלי נפסיד את כל הכיף בהתנכלות ממסדית לערוץ הימני. לא חבל? הנה דוגמה אחת: למרות שערוץ 14 משדר HD חברת הלוויין "יס" מקפידה לשדר אותו באיכות בית שחי. לדעתי יש ל"יס" טכנאי שתפקידו היחיד הוא לשחק עם הכפתור של הפוקוס ולקלקל את התמונה".

"אני מעריכה את "יס" על הנחישות. באמת. ההתעקשות לתת במכוון שירות גרוע ללקוחות שאתה לא מחבב, גם במחיר של פגיעה אפשרית בהכנסתך - היא בעיני אבן היסוד של חופש העיסוק. "יס" מסתכנת באובדן מנויים כי לא בא לה על ערוץ 14. זה מרהיב בעיני. לא יודעת אם יש גל המוני של התנתקויות, אבל אני בכל אופן מתנתקת מהם עכשיו, כי מי שלא רוצה את הכסף שלי, מי שמתעקש להעליב אותי בתור צופה - אני מצידי לא מעוניינת לקנות ממנו כלום".

"הבוקר אני אמנם נפרדת מ"יס", אבל בהצדעה, מאשת-עקרונות לעסק-עקרונות: "יס" - אני רוחשת לכם מלוא החופן כבוד, והלוואי אמן תפשטו רגל, בברכה! לעומת זאת, כאשר גופים רגולטוריים מטעם המדינה מתערבים בתקשורת הפרטית - נו, פה זה פחות חופש העיסוק ויותר בולשביזם סטייל מפא"י. ברגעים אלה ממש מתנהל קרב בין מועצת הרשות השנייה לבין "קשת" ו"רשת" בעניין אורך מהדורות החדשות. מחאת רשת, אחת מני רבות, הצמיחה למועצה עניין לעסוק בו. יו"ר הרשות, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', הזמינה סקר, ומהסקר עלה כי רוב הצופים סבורים שיש צורך לקצר את מהדורות החדשות".
 

עוד ב-

מגיש ערוץ 20: זה הסכום ש-Yes תאבד בגללי בשנה

לכתבה המלאה

"שמאלוב-ברקוביץ' שייכת לסוג האנשים שתמיד תימצא עבורם תעסוקה מעניינת. פעם היא במפלגת "קדימה", ופעם מנסה את מזלה בליכוד או במפלגת "כלכלה". אם היא לא בכנסת - היא בדירקטוריון. ואם לא בדירקטוריון - במועצה. וכיוון שלא ניתן כוח לאדם כלשהו שלא על מנת שישתמש בו, אפשר להבין את נטייתה של שמאלוב-ברקוביץ' לכפות את רצונה על חברות החדשות במקום להציע לצופים להפעיל את הכלי הרגולטורי שמצוי בידי כל אזרח שיש לו מכשיר טלוויזיה: השלט. למה להניח לשוק הפרטי לומר את דברו, אם אפשר לכפות עליו את רצון המועצה?".

"יש כלי תקשורת ישראלי אחד שנהנה מחופש מלא, ושלא יכרע ולא ישתחווה בפני אף רגולטור. באופן פרדוקסלי זהו תאגיד השידור הציבורי בהנהלתו של אלדד קובלנץ, שמתנהל בחופש ניהולי מלא ומעורר קנאה, ממש כאילו היה כלי תקשורת פרטי. לגאולה אבן-סער, אשתו של שר המשפטים, יש תוכנית אקטואליה בשכר מופרז. רמי יונס, מגיש התוכנית "הצד השני" בערבית, היה חבר מפלגת בל"ד, יועצה של חנין זועבי, כינה את חיילי צה"ל "נאצים" בחשבון הטוויטר שלו, ואף הביע תמיכה ב-BDS ובפרעות אלימות של ערבים נגד יהודים. התאגיד פרש מוועדת המדרוג ולא מספק נתוני צפייה, ממש כאילו היה עסק פרטי שלא מחויב בשקיפות. כמו כן הוא נהנה מתזרים מזומנים יציב. אלמלא היה זה הכסף שלנו - אפשר היה להתפעל מהחירות הזו".
 

עירית לינור עוזבת את "יס" pic.twitter.com/iKkUo8VEAy

— ינון מגל (@YinonMagal) December 3, 2021

"רק אחד מבין הערוצים הייעודיים ספג קנסות ובג"צים ומורת רוח כללית. מיום היווסדו ערוץ 20 מעצבן את הרגולטורים ועיתונאים מכלי תקשורת אחרים. עכשיו עבר לאפיק 14 ואני בטוחה שיימצאו דרכים מקסימות להצר את צעדיו. והן תמיד יהיו בעטיפה פורמלית, ובכל פעם שיקנסו את הערוץ, או ישדרו אותו באיכות נמוכה, או יבדקו אם עמד בתנאי הזיכיון שלו, זכרו: הוא הערוץ היחיד שנדרש לעמוד בכל התנאים המשונים שהשיתו על הערוצים הייעודיים הפרטיים. הוא הערוץ היחיד שמשגיחים עליו בעיני נץ ומתחשבנים איתו על כל הפרה, אמיתית או מומצאת. הרי אני יודעת על מה אני מדברת. עבדתי בו כמה שנים, ואולי אעבוד בו גם בעתיד".

"המרחב התרבותי הישראלי לא מוכן לסבול תקשורת ימנית. וכשאני אומרת "מרחב תרבותי" אני מתכוונת תרבותי בעיני עצמו. אני מניחה שאפשר היה לסבול עלון מודפס במכונת כתיבה ומופץ ידנית בשלושים עותקים בשערי בית ז'בוטינסקי שלוש פעמים בשנה, בלילות ירח מלא, אבל כלי תקשורת ימני שיעורר עניין אצל ציבור רחב יותר, או יעורר חשד כאילו בבוא היום יוכל להתחרות על קהל ועל תקציבי פרסום או על השפעה פוליטית - וכבר יורידו פטיש על ראשו. ותמיד הנימוק יהיה בעל ארומה חוקית, או תקנונית, תמיד במלוא הנימוס הטקסי. תמיד תהיה סיבה, וזו לעולם לא תהיה הסיבה האמיתית."