רוגל אלפר מבקר הטלוויזיה של הארץ פירסם הבוקר (שלישי) טור חריף על התאבדותו של סופר הילדים החרדי, חיים ולדר, ששם קץ לחייו אתמול בבית העלמין לצד קבר בנו לאחר פרסום תחקיר בהארץ שחשף עדויות על הטרדות מיניות של קטינים. הטור התמקד יותר בהתאבדות.

אלפר פתח את הטור וכתב: "'הם הלכו הביתה... וישבו באמבט מים חמים... פתחו את הוורידים שלהם... ודיממו למוות. ולפעמים הם ערכו מסיבה קטנה לפני זה'. כך סיפר פרנק פנטנג'לי לתום היידן ב'הסנדק 2', על הרגלי ההתאבדות של אצילים שנחשדו בפשעים ברומי העתיקה. הנוהל היה התאבדות כפויה. נירון קיסר הורה לפילוסוף סנקה להתאבד כך, ולאחר זמן מה קיבל הוראה לעשות את אותו הדבר בעצמו. ביוון העתיקה שתה סוקרטס, שהואשם בהשחתת הנוער, את כוס התרעלה ושם כך קץ לחייו. זו בעצם מעין הוצאה להורג שבה הקורבן ממית את עצמו".

אלפר המשיך ונתן דוגמאות לאנשים שהתאבדו או ניסו לשים קץ לחייהם לאחר שהתגלו כמעורבים בפרשיות מיניות: "ביוון וברומי העתיקות ניתנה האפשרות הזו לאריסטוקרטים בלבד. הסופר החרדי חיים ולדר, אריסטוקרטיה ישראלית עכשווית, אינו המפורסם הראשון שבחר להתאבד לאחר פרסום עדויות בתקשורת על עבירות מין שביצע. קדמו לו יהודה משי זהב שניסה להתאבד, עוד אריסטוקרט חרדי מקומי; ובועז ארד, המורה מתלמה ילין, בית ספר שרבים מבוגריו הם אליטת התרבות הישראלית. ובארה"ב, הטייקון ג'פרי אפשטיין. התאבדות של אנשים חזקים שהסתבכו בפלילים היא מסורת עולמית עתיקה. יש להניח שבשנות הטיהור של מהפכת 'מי טו' היא תתגבר".
 

עוד ב-

הסופר חיים ולדר שם קץ לחייו לאחר העדויות הקשות

לכתבה המלאה

אלפר המשיך והתייחס לבחירה של ולדר בהתאבדות: "גופתו של ולדר נמצאה ליד קבר בנו. יש הנוטרים לו על כך. הם כועסים שחמק ממשפט ולא אפשר לקורבנותיו, שרבים מהם היו קטינים, להביט בעיניו ולהעיד נגדו, וסבורים שהתאבדותו אינה אלא עוד אקט של תוקפנות נגדם. שהרי בהתאבדותו נהפך לקורבן שלהם, והאשימם במותו. זו השקפה פשטנית מדי. בעידן ה'מי טו' מתפרסמות העדויות נגד החשודים בתקיפה מינית בתקשורת, והחשודים נשפטים ומורשעים במשפט ציבורי ברשתות החברתיות. עד שהמשטרה — או במקרה של ולדר, בית דין חרדי מיוחד — נכנסים לתמונה ומתחילים לחקור, כבר הספיק החשוד לעבור משפט שדה ציבורי מהיר, דורסני ופסקני. ולא כולם אוהבים את עצמם כמו איבגי. אמנם חבל שוולדר לא השאיר אחריו הודאה חתומה ומכתב התנצלות. אבל יש לראות בהתאבדותו קודם כל אקט של תוקפנות כלפי עצמו, כמובן".

אלפר סיכם את הטור כשכתב: "הוא שלל מעצמו עשרות שנות חיים. מוות הוא עונש כבד יותר ממאסר. לכן עונש מוות נחשב בדין הפלילי האוניברסלי לעונש כבד יותר ממאסר. זה העונש הכבד ביותר שניתן להשית על עבריין. ולדר גזר על עצמו גזר דין מוות. בהינתן העיתוי של הוצאתו לפועל, מיד לאחר שהתפרסם כי בית הדין החרדי שעוסק בעניינו קיבל 22 עדויות על תקיפות מיניות בידי הסופר, יש לראות בהתאבדותו הודאה מלאה באשמה. בדיוק כמו במקרה דודו טופז, להבדיל. ולדר עשה הרבה רע בחייו. אבל לא רק רע. קורבנותיו רשאים לראות בסופו ניצחון מלא לגרסאותיהם. לאדם מותר להתאבד. זכות בסיסית. לכל אדם. גם לחיים ולדר".