מורן אייזנשטיין, הדוגמנית ומנחת הטלוויזיה שהייתה אחת הכוכבות הגדולות בתחילת שנות האלפיים, חשפה היום (ראשון) בחשבון האינסטגרם שלה כי היא הייתה קרבן לאלימות שקופה לכאורה.

אייזנשטיין אמרה: "אני סתם פחדנית, בגלל זה שתקתי. שתקתי כדי להראות את עצמי בסדר מול כולם, שיחקתי משחק, שהכל בסדר כשהכל לא היה בסדר. חייכתי אחרי שדקה לפני חטפתי התקף זעם מהנרקיסיסט, שתקתי כשהרחיקו ממני את החברים הכי טובים שלי ואת המשפחה לפחות ניסו. שתקתי כשלקחו לי את כל הגבולות שלי, את החלומות שלי, את הזהות שלי. שתקתי, שתקתי כי התביישתי".

אייזנשטיין המשיכה: "גם לא ידעתי איך ומה לספר, איך אפשר להסביר למישהו את המושג אלימות שקופה, כשאני נראית ממש בסדר. מי יבין את המניפולציות בחדרי חדרים, את הענישות בשתיקה והחינוך מחדש, מי יבין כשאני בעצמי לא הבנתי. כותבת וחושבת, איך הייתי שם? איך? מה חשבתי לעצמי? היום, כשאני במקום בריא בחיי, אני מבינה שלהאשים את עצמי שנשארתי, ששתקתי, לא יביא שום תועלת. אני צריכה להסתכל על עכשיו, על איפה שאני היום, שאני שמחה, מאושרת, בריאה בנפשי, אחרי תהליך עמוק שלי מול עצמי והבנה למה משכתי את זה כל חיי".

"אני יותר לא שותקת, לא מול עצמי ולא מול העולם, לקחתי את הסיוט של חיי והפכתי אותו לשליחות, לתת לכם שם כוח, שיש מישהו שמבין אתכם ומסתבר שלא מעט, יש מישהו שיודע מה אתם עוברים שם בחדרי חדרים כשהדלת נסגרת, וזה שיש מישהו שמבין אתכם אמור בדרך ולו קטנה לתת לכם כוח, שאתם לא לבד, שיש שם למה שאתם חווים, לשליטה, לקנאה לחוסר הבנה מי אתם, להאשמות, למניפולציות, לעונשים, למחוות האהבה השקריות, ללקיחת הזהות שלכם. יש לזה שם, לא ידעתם? גם אני לא. הלכתי שבי אחרי מסיכה נרקיסיסטית, הייתי עבד 24/7 של אדם שניזון מלקחת זהות של אדם אחר. הייתי אספקה מושלמת וטובה, טובה מדי. זו האמת".
 
"האם מישהו לימד אותנו בבית הספר שיש כזה דבר? תמיד חשבנו שנרקסיסט זה פשוט אדם שאוהב את עצמו יותר מדי. אז קחו את הבושה, הפחדים, זרקו אותם לים, תרימו את הראש. אם אני, כאדם מוכר, לא מתביישת - וזה היה תהליך, תאמינו לי, תהליך שלא קל לשים את זה בחוץ ככה, את הנשמה, הלב, הכאב. גם פה עשיתי תהליך מול האמת. לא מפחדת כבר. אני לא תחת שליטה, לא בובה על חוט. אני חופשיה. אין לזה מחיר להשתחרר משם. לחיות, פשוט לחיות".

עוד ב-

בן-אל תבורי תחת מתקפה: "200 אלף נשים במעגל האלימות"

לכתבה המלאה

 "לא מתביישת להגיד יותר ולשתף. כן, גם אני הייתי שם, בכל המשתמע ואני לא אשמה שנפלתי קורבן. אתם גם לא אשמים, אל תנסו להסביר לאדם שלא היה שם מה אתם עוברים. לא יבינו. תתחברו לאנשים שמבינים אתכם, שהיו שם, שחוו את אותם הדברים, שבלי מילים, כמו כת סמויה של ניצולים, יתנו לכם שוב כוח אמיתי וחוזק לצאת משם ולעולם לא לשוב. האמת משחררת אותך לחופשי. כבר לא שותקת. בקרוב אצלכם".