כתושבת העיר שדרות, עם קבלת האישור מפיקוד העורף לשוב לעיר היקרה ואהובה שלי שדרות, שבתי ביחד עם תושבים רבים – כי את תמונת הניצחון שלנו, אנו נקבע, האור תמיד ינצח את החושך
השבת השחורה שחוויתי כתושבת בעיר שדרות הייתה חוויה שלא תשכח לעולם. ביתי בשדרות, שהיה תמיד מקום של ביטחון ושלוה, הפך למקום של אי-וודאות וסיכון. חמישה חודשים של חיים במלונות יחד עם עקורים משדרות, יישובי העוטף והצפון.
המציאות המורכבת של מלחמת חרבות ברזל שאת סופה איש אינו יודע, החודשים האחרונים עבור אזרחי מדינת ישראל מלווים בחשש, לחץ ואי-וודאות, אך חשוב לזכור כי אזרחי ישראל בתמיכתם במשפחות החטופים, המילואימניקים ובמשפחותיהם, העקורים מדרום ומצפון מרגשת אותי אישית ומעוררת אמונה בחוזק האנושיות וביכולת לעמוד בפני אתגרים קשים.
אנו עדיין נאלצים להתמודד עם השלכותיהם הארוכות של מלחמת חרבות ברזל. הרגעים הקשים שעברנו אינם יכולים להיעלם. זהו זמן לשיקום, להתמודדות עם טראומה ולבניית מציאות חדשה, שיכולה להתרחש רק באמצעות אחדות אמיתית, לא בסיסמאות.
למרבה המזל, ישנם אורות אופטימיים אני רואה את היוזמות החברתיות, החוסן הישראלי מוכיח את עצמו, ביכולתנו שלנו כחברה להתמודד עם כל אתגר שיעמוד בדרכנו.
כתושבת העיר שדרות, עם קבלת האישור מפיקוד העורף לשוב לעיר היקרה ואהובה שלי שדרות, שבתי ביחד עם תושבים רבים – כי את תמונת הניצחון שלנו, אנו נקבע, האור תמיד ינצח את החושך.
