דעות

קו ההגנה האחרון של תושבי ישראל: הצעת החוק שתציל חיים

במציאות ביטחונית נפיצה, הרחבת ממ"דים קיימים והוספת שירותים ומקלחת הוא צו השעה. הכירו את הצעת החוק, שתאפשר לאזרחי ישראל מרחב מוגן בו באמת ניתן לשהות לאורך זמן בשעת חירום

ח"כ ארז מלול, סגן יו"ר הכנסת | 6/7/2025 15:43

ח"כ ארז מלול, סגן יו"ר הכנסת (צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

אחד מתפקידי היסוד של כל ממשלה במדינה דמוקרטית הוא לדאוג לביטחון האזרחים. לא מדובר בסיסמה – אלא בחובה מוסרית ולאומית. במדינה כמו שלנו, המתמודדת עם איום ביטחוני מתמשך מכל גבול, האחריות הזו מקבלת משמעות ברמה היומיומית.

כולנו מבינים היטב שבישראל של שנת 2025, מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) איננו בגדר מותרות. מדובר בקו ההגנה האחרון של כל משפחה, ומי שעושה את ההבדל בין חיים למוות. ראינו את זה לאורך מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת במהלך 12 ימי המערכה מול איראן. כאשר טילים נורו על העורף, בניינים רבים נחרבו עד היסוד – מלבד טור של ממ"דים, שהשוהים בו ניצלו (למעט מקרים חריגים). לכן, אין להשלים עם מצב עניינים שבו מאות אלפי משפחות בישראל מתגוררות בדירות שאין בהן כל מיגון בעת אזעקה. במילים פשוטות: מיגון חלקי משמעו ביטחון חלקי – ומדינת ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה.

ממ"דים במבחן המציאות
כאן מגיעה נקודה נוספת וחשובה לא פחות: הצורך בשהייה בממ"ד לזמן ממושך. במהלך המלחמה האחרונה, גם מי שכן שהה במרחב מוגן תקני, נאלץ לשבת בצפיפות ולעיתים בתנאים לא אנושיים, למשך פרקי זמן ארוכים. חשוב להבין: הממ"ד, מרחב שתוכנן מלכתחילה כמענה חירום מיידי – מקום שניתן להתכנס בו בעת אזעקה לפרק זמן קצר. אלא שהמציאות של השנים האחרונות כבר הוכיחה לכולנו פעם אחר פעם: במצבי מלחמה, הופך הממ"ד בפועל למרחב שהות ממושך – לעיתים לילות שלמים.

בהיעדר שירותים או מקלחת בסיסית, הממ"ד עשוי להפוך ממיגון – למעמסה. משפחות עם ילדים, קשישים, חולים – אינם יכולים לשהות לאורך זמן בתנאים בלתי סבירים. מדובר לא רק בפגיעה ברווחה – אלא בסיכון ממשי לבריאותם ולביטחונם.

מפחיתים עלויות, מסירים חסמים
על רקע מלחמת חרבות ברזל בכלל ומבצע עם כלביא בפרט, נערמו סיפורים רבים בלשכתי, אשר חידדו את הצורך הבוער בחקיקה מחודשת בנושא. אציין את אחד מהם שנגע מאוד לליבי: קשישה גלמודה מאזור המרכז, ניצולת שואה, שבעקבות הירי מאיראן נאלצה במשך לילה שלם להישאר בממ"ד בלי מים, בלי שירותים, ובלי יכולת לצאת.

בעקבות אותן פניות יזמתי מהלך פרלמנטרי להסרת חסמים ולהאצת הליכי הרחבת הממ"דים בבנייה קיימת. מדובר בהצעה שמבקשת להפוך את ההגיוני והברור למציאות: לא ייתכן כי אזרח המבקש להגן על משפחתו יידרש למהלך תכנוני מסורבל, ארוך ויקר, שמתאים אולי למרפסת – אך לא למרחב מוגן.

התקן הנוכחי מחייב שטח מינימלי של 9 מ"ר לממ"ד, אם כי בפועל, המרחב הזה מוגבל ולעיתים לא נעים לשהות בו. על פי הצעת החוק שיזמתי, תתאפשר הרחבת ממ"ד בבתים קיימים בעד 6 מ"ר נוספים – כולל הקצאה של עד 3 מ"ר לטובת חדר שירותים או מקלחת, ומתוך מטרה לאפשר בו גם שהייה ממושכת.

בנוסף, במסגרת החוק החדש ניתנת הקלה ברישוי – השטח הנוסף לא ייחשב כחריגה מתוכנית בניין עיר (תב"ע). כך ניתן יהיה להרחיב את שטח הממ"ד ללא תשלום היטל השבחה, עניין שיפחית עלויות ויסיר חסמים רגולטוריים – וחשוב מכל: יעודד ויתמרץ תושבים להתקין ממ"ד או להרחיב את הממ"ד שכבר נמצא בברשותם.

יחד ננצח
החוק עבר בימים האחרונים בהצלחה קריאה ראשונה – פה אחד. השלב הבא הוא דיון מקצועי בוועדה, ולאחר מכן הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. כאשר החוק יעבור, אנו צפויים לראות שינוי משמעותי במצב הביטחוני-אזרחי בשטח, בפרט באזורים המועדים לאזעקות תכופות.

השורה התחתונה ברורה: לאתגר שכזה, אין הכנסת יכולה להמשיך להתייחס כאל עניין מוניציפלי-טכני. לא ייתכן לא ייתכן שהזכות למיגון תיקבע רק על פי כוחו של השוק. הפיכת הרחבת הממ"דים לפרויקט לאומי אינה רק צעד מתבקש – היא צו השעה. יש נושאים שבהם אין מקום לפשרות, ואין זמן לדחיות – ביטחון תושבי ישראל הוא בראשם.