דעות
זה לא מדינאי, זה ג'יהאדיסט בחליפה – הטבח בדרוזים ושתיקת הצבועים
בעוד העולם ממהר להכתיר את נשיא סוריה החדש אחמד א-שרע,למדינאי מתון, הדרוזים משלמים את המחיר. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתפתות לפנטזיות. אנחנו יודעים שהחיוך המזויף מסתיר שיניים חדות, הג'יהאדיסט לא שינה את עורו
פעם הוא היה דוהר ברחובות העיר אידליב על טנדר טויוטה, כשדגל השאהאדה השחור מתנופף מאחוריו וצעקות "אללה אכבר" מהדהדות בגרונם של חייליו צמאי הדם. פעם הוא הבטיח להטביע את סוריה בדם העלווים ו"להחזיר את הדרוזים לאסלאם הטהור". פעם הוא נשבע אמונים לאל-קאעידה, חלם על ח'ליפות, על טבח ביהודים והגעה עד לירושלים.
היום הוא מסדר את עניבתו לפני פגישות עם דיפלומטים מערביים, מחייך למצלמות בזמן שהוא חותם על "הצהרת עקרונות דמוקרטית", מדבר ברהיטות על "סוריה פלורליסטית" ו"זכויות מיעוטים". אותן ידיים מגואלות בדם אוחזות כעת בעטים יוקרתיים, חותמות על מסמכים.
הכירו את אחמד א-שרע, הידוע גם כאבו מוחמד אל-ג'ולאני, על שם שאיפתו לכבוש את הגולן. נזכיר שעד לפני חודשים ספורים היה האיש מפקד ארגון טרור ג'יהאדיסטי – היום הוא נשיא סוריה, מדינאי בינלאומי ו"איש השלום" החדש של המזרח התיכון. זהו אותו אדם שחייליו עברו בימים האחרונים במחוז א-סווידא, טבחו בדרוזים, שרפו בתים, גילחו בכפייה את שפמי הזקנים ופעלו לקיים הלכה למעשה את שהבטיחו במשך השנים.
על אף עברו ושאיפותיו הידועות, העולם מעדיף לראות בו את מי שהפיל את הרודן בשאר אל-אסד – ומכל השאר? פשוט להתעלם במופגן. איזה סיפור נפלא: "דמוקרטיה מנצחת דיקטטורה", איזה נרטיב מושלם, פנטזיה ים תיכונית במלוא הדרה. אלא שהאמת היא שא-שרע לא החליף את עורו. הוא פשוט החליף את הבגדים. זוהי התקייה הקלאסית – אותה תורה אסלאמית המתירה להסתיר את הכוונות האמיתיות בזמן חולשה, עד שיגיע רגע הכוח.
הוא שולח את "כוחות הביטחון" שלו למחוז הדרוזי כביכול "להרגיע את הרוחות" בסכסוך עם הבדואים. והם? עושים את ההיפך הגמור. מתעללים בדרוזים, משפילים, רוצחים. הוא מבטיח למערב "זכויות מיעוטים", בזמן שאנשיו רומסים ברגל גסה כל פירור של גיוון דתי. ומה עושה העולם? מוחא כפיים בהתלהבות. ממשל טראמפ החדש כבר מיהר להכריז על הסרת סנקציות. מדינות מערביות שולחות משלחות לפגוש אתו, וכולם מתייחסים אליו כאל מי שהפך את עורו. כאילו די בחליפה כדי להפוך מרוצח למדינאי.
נשיא סוריה, אחמד א-שרע. העולם מתעלם משאיפותיו במופגן (צילום Shutterstock)
בפרשת השבוע האחרונה קיבל פנחס הכהן פרס מהקב"ה – "וידבר ה' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי... לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, י-יב). דווקא פנחס, זה שפותח במלחמה, מקבל את אות השלום. פנחס לא היה פתי, הוא מזהה את הסכנה שמציבים המדיינים בפני עם ישראל. לא בכוח צבאי גלוי הם באים, לא בחרבות ובחניתות הם פולשים, אלא משתמשים בהטעיה, בפיתוי, באשליה – והתוצאה קשה: מגפה קטלנית שמאיימת על כל העם.
פנחס לא מחכה לקבינט, לא מנהל משא ומתן – הוא פועל. התגובה שלו עוצרת את המגפה ומזכה אותו ב"ברית שלום" מאת ה'. הפרדוקס הזה, שלעתים דווקא הפעולה הנחרצת מביאה לשלום, ולא הפשרה – זר לאוזניים מערביות. אבל במזרח התיכון זוהי אמת יסודית. ישראל מבינה את מה שהעולם מסרב להבין: מאחורי מסכת המדינאי מסתתר אותו ג'יהאדיסט שהיה תמיד. היום הוא טובח בדרוזים, מחר בנוצרים, ובעוד יומיים? בכל מי שנמצא בהישג ידו, מהגולן ועד ירושלים, מהנהר ועד הים.
והדרוזים? הם "האח של האח שלנו" – והאח של האח שלי הוא קרוב משפחה שלי. זו לא סיסמה, זו מחויבות עמוקה שחוצה גבולות. מי שפוגע בהם, פוגע בנו. ישראל לא קופצת על עגלת השלום המדומה של א-שרע. אנחנו יודעים שהחיוך המזויף מסתיר שיניים חדות, ושכל הפרגמטיזם המופגן הוא רק תחנת ביניים בדרך למטרה האמיתית: ג'יהאד נגד כל מי שאינו כמותו.
פנחס הכהן לימד אותנו שלפעמים פרס נובל לשלום מגיע דווקא לאיש המלחמות, לזה שרואה את האמת כשכולם מעדיפים את האשליה. את הלקח הזה בדיוק כדאי שגם בעולם יתחילו להפנים.
עוד ב-
*הכותב, עמיחי אליהו, הוא חבר כנסת מטעם סיעת עוצמה יהודית ומכהן כשר המורשת.
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.דברי אמתישראל 07/2025/30הגב לתגובה זו0 0עמיחי אומר ומבטא את האמת הערומה, זה הפרצוף האמיתי של הג'יהאד אצל דאעש, אלקאעדה ואלנוסרה. הם אמרו ועשו, נכבוש את סוריה ואת דמשק ובהמשך את פלסטין וירושליים. זה גם מה שחמאס עשה ומאמין. יש רק דבר אחד שצריך לעשות וזה לא מה שעשה נתניהו כשמערכת הביטחון אמרה לו שלא מאמינים לסינואר וחבורתו ושצריך לחסל אותם. הבא להרגך השקם להורגו. זה מה שצריך לעשות עם אבו מוחמד אלג'ולאנ וחבורתו ועם כל מנהיגי דאעש, אלקאעדה ואלנוסרה. בך נטעה פעם נוספת ונקבל לא את 7.10 בלבד. אלא מתקפה מכל החזיתות כולל מלבנון וממצריים שם אגב לא חסר קנאים בדמותו של מורסי וחבורתו.סגור
