בראיון בלעדי שקיימנו בתחילת החודש עם ערן ניצן, יו"ר הוועדה המחוזית ת"א לשעבר שהחליט לפרוש מתפקידו, שאלנו אותו מדוע התכנית נכשלה. "משום שזה להזיז את הגבינה של הרבה מאוד גורמים חזקים", הוא הסביר. "מאוד נוח לעולם הבנקאי, במאקרו של המאקרו, לממן יזמים ולרכוש קרקעות. הוא מנהל את ההיצע והביקוש, מווסת את קצב הבנייה, באמצעות מנגנוני האשראי. בעולם הנכסים המניבים, לייצר גם היצע שכירות - זה ייצור שגורמים רבי עוצמה, איך לומר? פחות נוח להם איתו. בסביבת ריבית לא אטרקטיבית יש גורמים רבים שאומרים 'עזוב אותי ותן לי להתקדם לפרויקט הבא'".

ואכן, שוק השכירות לטווח ארוך נמצא תחת מתקפה כבר תקופה ארוכה. הפאניקה מורגשת בכל מקום: מחירי השכירות עולים ושוק הדיור להשכרה ארוכת טווח מתקשה לגייס ביקושים בשל הריבית הגבוהה. המדינה לא מטפלת נכון בשוק הדיור. החברה הממשלתית דירה להשכיר יוזמת עוד ועוד פרויקטים, אבל כשהתמרוץ הכלכלי ליזמים הוא נמוך, הם נשארים בבית. הסיפור הזה רק משקף את האנומליה בשוק הדיור. מצד אחד מציירים תמונה כאילו השוק מוצף בדירות, ומצד שני - המחירים עדיין גבוהים ודמי השכירות בעלייה.

השבוע הקרוב עומד להיות דרמטי. ביום שני הבא תוציא רמ"י, בשיתוף דירה להשכיר, שורה של מכרזים ברחבי הארץ, ולתוצאות שלהם יהיו השלכות כבדות משקל על שוק הדיור להשכרה. הסיבה לכך היא שבזמן שהביקוש לשכירויות גובר על ההיצע, מאות יחידות דיור מונחות כאן על הכף. זו אמנם מעט לעומת המספר הכולל של הדירות להשכרה בישראל, אבל כשמחירי הדיור עולים והאלטרנטיבה היחידה היא דירה להשכרה, ההשלכות של המכרזים רחבות.

שימו לב למספרים: 309 יחידות דיור בשכונה הצפונית בקריית אתא, 136 בשכונת חצבים בראשון לציון, 273 יחידות דיור במעטפת העיר באלעד, 220 יחידות דיור באזור בין הגבעות בבית שמש, 422 יחידות דיור במזרח רחובות, ועוד 172 במרכז. בממוצע, מדובר בסדר גודל של כ-40-45 בנייני בוטיק - וזה הרבה מאוד. תארו לכם מה היה קורה אם מחר בבוקר היו משתחררים, בבת אחת, 40 דירות להשכרה באזורים שונים בתל אביב. לא רק שזה היה מוריד את מחירי השכירויות באותם אזורים, זה גם היה גורם לשינוי מהותי בשוק הדיור, משום שזוגות צעירים רבים היו יכולים לשלם שכר דירה נמוך.

דירות בבנייה בבית שמש (פלאש 90/ יוסי אלוני)

בשדה דב, למשל, שכר הדירה יוגבל ל-7,241 שקל (לא כולל ההצמדה) - כשדמי השכירות לדירה ממוצעת בפרויקט כזה אמורים להיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת מחיר השוק. באופן כללי, אפשר לומר כי גובה ההנחה נע סביב 20%, כשלרוב 25% מהדירות בפרויקט מיועדות לזכאים שנבחרו בהגרלה והם מקבלים דירות לטווח ארוך, עשר שנים ולעתים גם 20 שנה, עם מנגנון עדכון מחירים מוגדר.

בשבוע שעבר פרסמנו כי אחרי עזיבת יו"ר הרשות להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, והעזיבה הצפויה של מנהל רמ"י ינקי קוינט ושל מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן (שצפוי להחליפו), סבב הכסאות בשוק הנדל"ן עשוי להימשך. מנכ"לית דירה להשכיר, ענבל דוד, המשמשת בתפקיד המנכ"לית בארבע השנים האחרונות ומוערכת מאוד, עשויה לעזוב את תפקידה. הסיבה לכך היא מכרז שנסגר לתפקיד מנכ"ל דירה להשכיר כשמספר מועמדים הגישו קורות חיים לתפקיד.

דירה להשכיר מסיימת רצף ארבע שנתי עם שיווקי שיא של כ-6,500 יחידות דיור בשנה וזאת למרות הקושי שנובע מהריבית הגבוהה וחוסר שיתוף הפעולה מצד המדינה, אבל כל זה לא ממש עוזר. המדינה זקוקה לשיווק אגרסיבי, של אלפי יחידות דיור נוספות בשנה וכדי שזה יקרה, עליה לייצר כדאיות כלכלית ליזמים.

עוד ב-

עוד זעזוע בצמרת בכירי הנדל"ן? דירה להשכיר מחפשת מנכ"ל

לכתבה המלאה

יזם מקומי, שמתכוון לגשת לאחד המכרזים, אמר ל-ice כי "מדובר בשורת מכרזים שתצביע לאן השוק הולך. אם הנגיד היה מוריד את הריבית, אין לי ספק שהיית רואה את זה במכרז. הריבית צפויה לרדת לפי ההערכות רק באוגוסט, אם בכלל. שינוי של רבע אחוז לא חשוב לנו כמו השינוי באווירה בשוק. אם הנגיד יוריד ריבית, אפילו בעשירית האחוז, זה אומר משהו לקראת ההמשך ואני מניח שזה יעודד יזמים לגשת למכרז. השוק הזה פחות כדאי כלכלית כרגע ואתה יכול לראות בכמה ירדו מחירי הקרקע של דיור להשכרה בשדה דב. אם יעניקו תמרוץ כלכלי ליזמים זה יוכל לעודד בנייה של אלפי יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח בשנה".