השוק
מהפכת הענק בחיסכון שלכם: מי ירוויח ומי יפגע?
האוצר הציג את המהלך הגדול בענף החיסכון מזה שנים: חשבון השקעה מאוחד, מיסוי אחיד, ותקרת פטור חדשה של 200 אלף שקל לכל החיים. מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלכים החדשים?
אחרי שנתיים של דיונים, ועדת הארביטראז' הניחה סוף סוף את מסקנותיה הסופיות על השולחן. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר הציגו את מה שהם מכנים המהפכה הצרכנית הגדולה בענף מוצרי החיסכון.
מה בעצם מציע האוצר? במרכז הרפורמה עומד "חשבון השקעה" מרכזי, שירכז תחת קורת גג אחת את כל מכשירי החיסכון של הציבור: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.
בתוך החשבון יהיה אפשר לקנות ולמכור, לעבור בין מסלולים ובין גופים מנהלים, בלי שהדבר ייחשב אירוע מס. המס ישולם רק בעת משיכת הכסף החוצה. מעל הכל ירחף מס אחיד של 25% על רווחים ריאליים, שיחליף את שלל כללי המיסוי השונים המקשים היום להשוות בין מוצרים.
וכאן מגיעה הבשורה הפחות נעימה. גם משיכת קצבה פטורה ממס בקופות גמל להשקעה אחרי גיל 60 תישאר, אך בניגוד למצב היום היא תוגבל לתקרה של 200 אלף שקל לכל החיים.
נזכיר שכיום בקופת גמל להשקעה אפשר להפקיד עד כ-83 אלף שקל בשנה וליהנות מפטור מלא בגיל 60, כך ששווי ההטבה המצטבר יכול להגיע במקרים חריגים למיליוני שקלים. מי שתכנן להזרים סכומים גבוהים לאורך שנים בדיוק בשביל ההטבה הזו, ייפגע.
באוצר טוענים שהמהלך צודק יותר. לדבריהם, רק פלח קטן מהאוכלוסייה ממצה כיום את ההטבה עד תום, ו-91% מחשבונות המסחר הקיימים ממילא נמוכים מהתקרה של 200 אלף שקל.
המשמעות: ההטבה, שעלותה מוערכת בכשני מיליארד שקל בשנה, תיפרס על כלל המוצרים ותגיע גם לחוסכים באפיקים אחרים, ובראשם קרנות הנאמנות המנהלות כ-830 מיליארד שקל.
נקודה חשובה לחוסכים: הבנקים הגדולים (לאומי, פועלים, מזרחי-טפחות ודיסקונט) יורחקו מהפלטפורמה בשלוש השנים הראשונות, כדי לתת צ'אנס לתחרות. מי שיוכלו להציע את החשבונות מהיום הראשון הם חברי בורסה שאינם בנקים, כמו מיטב, IBI ואלטשולר שחם, לצד בנקים קטנים.
ומה הסיכוי שכל זה באמת יקרה? כאן צריך להיזהר. בשלב הזה מדובר בהמלצות תיאורטיות בלבד, שדורשות חקיקה מורכבת. ההזדמנות הבאה היא חוק ההסדרים הבא, כלומר התוכנית תונח על שולחנה של הממשלה הבאה, רגע לפני הבחירות. שר אחר שייכנס בנעליו של סמוטריץ' יוכל לאמץ אותה, לשנות אותה, או פשוט לגנוז אותה לגמרי.
עוד ב-
וזו אולי הסיבה לזהירות. רפורמה קודמת של רשות שוק ההון, שנועדה לפשט לחוסכים את מסלולי ההשקעה, יצרה בפועל בלגן: מוצרים בעלי שמות כמעט זהים שמנהלים מדיניות שונה לחלוטין, עם פערי תשואה של עשרות אחוזים. כשמדובר בכסף של הציבור, גם כוונות טובות לא תמיד מספיקות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
