יזמי הנדל"ן, בעלי העסקים, ובכלל, נדמה שכל המערכת הכלכלית מרוצה מאוד מההחלטה של הנגיד הערב (שני) להוריד את הריבית בשיעור של רבע אחוז, ל-4.25%. עבור נוטלי המשכנתאות זו בשורה טובה, אולי גם עבור רוכשי הדירות שממתינים להפחתה גדולה יותר כדי ליטול הלוואות לדיור.

השאלה הגדולה היא לאן הולכים מכאן, האם הריבית תרד פעם נוספת בחודש ינואר ומה כוונות הנגיד להמשך? לדברי הנגיד, סביר שנראה עוד שתי הפחתות בטווח של עשרה חודשים מהיום. השוק מחכה להפחתה נוספת בינואר, אז תתקבל ההחלטה הבאה ועד אז גם יתפרסמו נתוני האינפלציה של נובמבר. נשמע שהנגיד לא מאותת על כוונה כזו וייתכן מאוד שהוא ימתין עוד חודשיים-שלושה לפני שיקבל החלטה על הפחתה נוספת, אלא אם תהיה הפתעה.

בוא נתחיל עם ההחלטה. זו הפעם הראשונה שלאף אחד לא היה ספק שהריבית תרד, בעיקר בגלל האינפלציה שהתכנסה לתוך היעד.
"אגיד שזה היה דיון לא פשוט. האם נכון כבר עכשיו להוריד את הריבית? אגיד שבסופו של דבר, ההערכה שלנו היא שתנאי המשק התאימו הפעם להחלטת הריבית. אני מחזק ואומר: נצטרך לפעול באחריות ובכפוף להתפתחויות. אני רוצה להסביר מה השתנה: האינפלציה התמתנה ואנחנו בתוך היעד. אנחנו רואים את כוחות שתומכים בכך: ייסוף השקל, הירידה בפרמיית הסיכון, הצפי לירידה בעצימות הלחימה ואיתו הירידה בהגבלות ההיצע שאני מדבר עליהם תקופה ארוכה וכמובן - ההתייצבות של הציפיות גם בטווח הבינוני ובטווח של שנה, יותר בסביבת מרכז היעד. כל אלה תמכו בהורדת ריבית".

אז ההחלטה לא הייתה פשוטה?
"זה לא היה דיון טריוויאלי. וזה מחזיר אותי לאחריות בכפוף להתפתחויות. למה אנחנו זקוקים לתוואי מדוד והדרגתי? כי בכל זאת, רואים אי ודאות גיאופוליטית, גם אם ירדה. חשוב מאוד, אני מדבר על האיזונים בין ההיצע לביקושים. פעילות המשק ערה, הביקושים הם חזקים. רואים את זה בכרטיסי אשראי, בשוק עבודה הדוק. בעלייה בשכר. אנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו במצב שאם נצטרך לעשות תיקון של עליית ריבית הוא יהיה כואב. לכן, הצורך הזה בתוואי מדוד הוא גדול".

אין ספק שסיום המלחמה תרם להחלטה. חיילי צה"ל בעזה (דובר צה"ל)

התחזית מדברת על הפחתה של חצי אחוז עד ספטמבר. אתה רואה שינוי בעדכון בינואר?
"אני לא נכנס להחלטות ספציפיות. שני עקרונות אני יכול לומר לך: קודם כל, צריך לקבל פרספקטיבה. בשנים הקרובות נראה שרמות הריבית לא יחזרו לאלה האפסיות טרום הקורונה, לא בעולם ולא בישראל. שוב, הכל יכול לקרות, אבל זה מה שנראה כרגע. אנחנו לא במשטר הקודם".

והשני?
כמו שאמרת. התחזית מספטמבר. היא מדברת, שנה קדימה, בספטמבר 2026, על 3.75%. נכון שנעדכן אותה בינואר. אבל נראית כרגע כמייצגת סביבה סבירה שהתהליך אליה יהיה מדוד".

עד כמה הרגשת את הלחצים בהחלטה האחרונה? התחושה היא שזה קרה בהחלטות הקודמות, אבל בעוצמה נמוכה יותר.
"כמו שאמרת, ראינו לחצים לאורך כל ההחלטות. הקירות של החדר הם עבים. אנחנו עובדים על פי אמות מידה מקצועיות".

עוד ב-

בנק ישראל בהחלטה דרמטית לראשונה מזה שנתיים - הריבית יורדת ב-0.25%

לכתבה המלאה

אם נדבר על השורה התחתונה, ההתעקשות שלך הוכיחה את עצמה. כנראה שנסיים את השנה עם האינפלציה הנמוכה ב-4 השנים האחרונות. בינתיים, היא נמוכה יותר אפילו משנת 2021, שגם אז היא הייתה בתוך היעד.
"חשוב שהקוראים יבינו: אנחנו רואים מדינות שעברו מלחמות, בסופו של עניין הייתה שם אינפלציה גבוהה, ואפילו במקרים לא מעטים היפר-אינפלציה עם פגיעה כלכלית מהותית. זה שאנחנו לאורך הדרך הצלחנו לשמור על אינפלציה מדודה שבחודשים האחרונים מתייצבת ביעד, ונכון שהמשק נפגע, אבל עם פעילות משקית ערה - זה לא פחות מהישג. חלק נכבד מזה קשור למדיניות המוניטרית השקולה".