1. "עכשיו זה רשמי: מחירי הדיור יורדים", "לפי נתוני הלמ"ס, יש 3 מיליון דירות בישראל", "מספר עסקאות הנדל"ן צונח, כך לפי נתוני הלמ"ס". חלק מהכותרות והטקסטים שאתם רואים כך, היוו את הלחם והחמאה של התקשורת הישראלית ופקידי האוצר בחודשים האחרונים. ובצדק. נתוני הלמ"ס הצביעו על ירידה אמיתית במחירי הדיור, במקביל לכך שמספר העסקאות הולך ויורד. הנתונים התאימו לאג'נדה, ובכל פעם שהמחירים המשיכו לרדת, הכותרות הפכו לאדומות יותר וחזקות יותר.

וראו איזה פלא, אותה לשכה מרכזית לסטטיסטיקה הפכה לשק החבטות של אותם ספקולנטים ופקידים בחודש האחרון. הסיבה: מחירי הדיור, גוועאלד, רשמו תיקון. "איפה הלמ"ס טועה?", הייתה השאלה הכללית שעלתה שוב ושוב על השולחן. אף אחד לא תהה על קנקנו של הלמ"ס כמה ימים קודם, כאשר פורסמו נתוני המבנים בישראל. כולם יישרו קו עם הנתונים. "הלמ"ס קבע", היה בבחינת עובדה מוגמרת. הלמ"ס טוען=הלמ"ס צודק. פתאום, ברגע אחד, הלשכה "שיודעת" הפכה לשק חבטות.

מה המסקנה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה? הספקולנטים רוצים לקבוע מתי המחירים יורדים ומתי הם עולים. כשהמחירים יורדים, הלמ"ס יודע. כשהם עולים, הלמ"ס טועה. אותם אנשים, אותו חישוב, אותן משקולות. ואלה אותם אנשים שהאמינו לבכירי האוצר שסיפרו להם גם ב-2020 שהמחירים עומדים לרדת, רגע לפני שהם זינקו ב-30%.

2. "קראתי שהלמ"ס לא יודע מה הוא עושה", אמר לי השבוע זוג חברים, ששוכר דירה בדרום השרון, שקבע בתחילת השנה שהמחירים יירדו ב-20%. הפעם האחרונה שישבנו לדבר על מחירי הדיור הייתה בתקופת הקורונה. הם הצהירו שאף אחד לא יקנה דירה בתקופה הזאת ושנה אחר כך הקבלן דרש עוד 800 אלף שקל על אותה דירה שחשבו לרכוש, במגדל החדש והזהה שיקום לצדו. "עד שתחליטו", אמר להם אז, "ההבדל יהיה מיליון". הוא צדק.

א' וע' הם זוג נהדר שעובד בעבודות טובות ומסודרות במרכז הארץ. יש להם שני ילדים, אחד בגן פרטי ואחד בבית ספר. הם החליטו לשים בצד 5,000 שקל בחודש, כדי להגיע ליעד. בשנה ההיא, שבה התלבטו, הם הבינו שיצטרכו לחסוך עוד 13 שנה כדי להדביק את העלייה במחיר. הם פספסו את הרכב, הרימו ידיים ולאחרונה, אחרי שבעל הדירה ביקש להעלות את שכר הדירה בפעם השלישית ברציפות, הם חזרו להתלבט.

בסופו של דבר, הם רכשו דירת 4 חדרים ישנה יחסית, במקום דירת 4 חדרים חדשה במגדל. הם שילמו מחיר גבוה יותר. לא רק שפדו את כל החיסכון הקטן מ-2020, הם נאלצו לקחת הלוואה לכל מטרה של 200 אלף שקל, אותה הם מחזירים בתשלומים. לא בטוח שזו עסקה טובה. כשאתה מחליט להישאר בתוך השכונה שלך ולא לאבד את הסביבה הקרובה, אתה צריך לשלם מחיר. הם רצו ביטחון ושקט וקיבלו אותו בריבית דריבית (ומכתב ממיסוי מקרקעין עם מס רכישה גבוה יותר, כמובן).

"מה שנהיה שם זה טירוף", סיפר א'. "הדירה שרצינו אז היא במחיר שאי אפשר לקנות. מצד שני, אתה יודע מה זה להתמודד עם משכיר דירה. כל השנה הוא שולח את הבת שלו לקחת כסף. הוא מתקשר רק בסוף השנה ואני רועד עוד לפני שאני רואה את הטלפון שלו על הצג. מתחיל הסיפור המשעמם הזה על כמה המצב קשה והמחירים עולים. יש לו בסך הכל רק עוד 2 דירות, ועוד אחת מירושה. כסף נדבק לכסף", אמר וצחק. כשהלמ"ס צודק, הוא כנראה לא טועה.

3. למרות הדברים האלה, אפשר להבין חלק מהטענות, אבל לאלה ששואלים איך יכול להיות שהמחירים עולים, יש תשובה פשוטה: המחירים לא עולים, הם מבצעים תיקון. אם מניית טבע הייתה יורדת ב-10% מתחילת השנה באופן עקבי והייתה עולה בתום יום מסחר מסוים ב-1% הייתם אומרים שמניית טבע נמצאת בעלייה? היא בסך הכל תיקנה.

זה מה שקורה עם מחירי הדיור, הם מתקנים את עצמם, בעיקר במרכז, אחרי תקופה רעה מאוד. יכול להיות שזה עניין נקודתי, ויכול להיות שלא. מי שקרא את סקירת הנדל"ן האחרונה מבין טוב מאוד שמספר העסקאות עלה. גם הלמ"ס (אבוי) הצהיר על כך. מי שרצה, כימת את הנתונים, הסביר איך המצב הורע לעומת נתוני נובמבר האחרונים. את העלייה של 70% בעסקאות הנדל"ן לעומת החודש הסבירו בכך סבפטמבר היה חודש חגים (70% ממנו? כנראה שפחות) נכון, כדאי לנטרל את הנתון הזה, אבל גם בלעדיו, בניכוי עונתיות, הנתונים מראים שהייתה עלייה בעסקאות.

עוד ב-

יגאל דמרי: "תכניס טוב לראש: תהיה קטסטרופה בשוק הדיור"

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה, צריך לראות מה יקרה בחודש דצמבר. אם המחירים שוב יעלו, זה אומר שהתיקון נמשך ויכול להיות שנראה התייצבות בשוק. כפי שכבר כתבנו כאן באחד הטורים הקודמים, התקופה הקריטית שבה נדע לאן הולכים מחירי הדיור היא בין ה-12 בפברואר ל-15 במרץ. סבלנות, אוטוטו זה קורה.