תחת הכותרת "השלכות מלחמת חרבות ברזל על ענף הבנייה - עיכובים במסירת דירות ופרויקטים", הופץ ביממה האחרונה מזכר חשוב בקרב מאות יזמים וקבלנים, המשתייכים להתאחדות הקבלנים. המזכר מסכם את שנת 2025 ועושה סדר בכל הקשור למצב בו נמצא שוק הנדל"ן. המסמך חושף לראשונה את גובה הנזק שנגרם לקבלנים עד סוף הרבעון השלישי של השנה.

"עם פרוץ המלחמה הסגר גרם באבחת חרב למחסור של כ-80,000 עובדים - למעלה מרבע מכלל כוח העבודה בענף הבנייה וכ-65% מכוח האדם בעבודות הרטובות", נכתב במזכר, שהופץ על ידי משרד עו"ד פישר עבור התאחדות הקבלנים בוני הארץ (ייצג את הקבלנים בתביעה מול המדינה בעניין פיצוי בגין איחור במסירה בשל נזקי המלחמה) והקרן לעידוד ענף הבנייה בישראל, שם נחשף גובה הפגיעה בענף הבנייה. לפי הנתונים, בשנת 2024 לבדה נגרם אובדן של 106.5 מיליארד שקל לעומת קו המגמה ששרר טרם המלחמה, סכום שהווה 45% מתפוקת הענף ו-5.3% מהתמ"ג של אותה שנה. בתוספת הרבעון האחרון של שנת 2023 ושלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2025 ניתן לאמוד, כי ההפסד המצטבר הכולל למשק הסתכם לכ-190 מיליארד שקל לתקופת המלחמה כולה.

לגבי עיכוב במסירה: עד סוף הרבעון הראשון לשנת 2025 נגרמו כ-286 ימי עיכוב במסירת דירות באתר בנייה ממוצע (כלומר, תשעה חודשים וחצי). באתר בנייה בהם הועסקו פלסטינים, העיכוב הוא כ-349 ימים (כשנה). מכיוון שהמדינה פעלה לאט ורק מהרבעון השני של שנת 2024 החלו להגיע לישראל עובדים זרים חדשים, באופן איטי והדרגתי, בספטמבר האחרון הגיעו לישראל כ-40,000 עובדים זרים חדשים. "רק כמחצית מכוח העבודה הפלסטיני שהיה בישראל ערב המלחמה", חשפו. עוד ציינו, כי מגמת הפסיקה בבית המשפט העליון בשנים האחרונות "מרככת את התנאים להתקיימותו של אירוע מסכל", כלומר - מתחשבת יותר בקבלנים בעקבות אירוע המלחמה הגדול, בניגוד לאירועי קורונה ואירועים אחרים.

ומה עם ענף התשתיות, שחלק מהקבלנים בו קורסים? על פי בדיקה שערכה התאחדות הקבלנים, הנזק המצטבר לענף התשתיות בשנה הראשונה למלחמה בשל היעדר עובדים, ירידת הפעילות באתרי הבנייה ואי התחלת עבודות במכרזים חדשים מוערך בכ-520 מיליון שקל לחודש, ובסך הכל כ-6.3 מיליארד שקל. מדובר בפגיעה בהיקף של 16% מהיקפי הבנייה הרגילים.

עוד עולה, כי היקף התקורות של חברות התשתית עומד על כ-580 מיליון שקל בחודש. "כל עוד ישנה ירידה בהיקף העבודות המבוצעות ובהיקף התקבולים המתקבלים לאור התארכות משך זמן הביצוע, לצד הותרת החברות במצב פעיל, נוצרים הפסדים בכל חודש, הגבוהים משמעותית מהרווחים של חברות התשתית".

ומה באשר לעובדה שהמדינה לא התחשבה בנושא איחור במסירה בתחילת המלחמה, אירוע בעקבות הגישה התאחדות הקבלנים עתירה לבג"ץ? ובכן, בעתירה זו התבקשה המדינה להסביר, מדוע היא לא נוקטת בצעדים שונים לצורך גיבוש פתרונות מעשיים למשבר בענף הבנייה והתשתיות הנגרם עקב הטלת הסגר, כגון הסדרים חקיקתיים, מתווה פיצויים או הסדר רוחבי, המכיר במלחמת חרבות ברזל והשלכותיה כ"אירוע מסכל". 

עוד ב-

עוד קבלן קורס - ובשוק הנדל"ן חוששים שמדובר ב"מגדל קלפים"

לכתבה המלאה

בסופו של יום דחה בג"ץ את העתירה, וזאת בעיקר לנוכח עקרון הפרדת הרשויות. בג"ץ קבע כי הנושא של איחורים במסירת דירות מגורים, הנגרמים בשל השלכות מלחמת חרבות ברזל, צריך להיות נדון בהליכים אזרחיים בין קבלנים או יזמים ובין דיירים. עם זאת, בג"ץ התייחס בפסק הדין לכך שהנזק לענף הבנייה בעקבות המלחמה הוא ברור וידוע ומובן מדוע הגישו העתירה, אך הוא אינו מוסמך לדון בו.