נדל"ן ותשתיות

הישראלים רוצים דירה עם ממ"ד - אבל מי ישלם 3 מיליון שקל?

משקלם של הישראלים שדרשו דירה עם ממ"ד בתחילת המלחמה הלך ועלה, אבל ירד עם הזמן. מה יקרה ברבעון הנוכחי בעקבות המלחמה באיראן, מה ההבדל במחיר בין דירה ממוגנת לדירה ללא ממ"ד והאם רוב הישראלים יכולים לאפשר לעצמם לרכוש כזו?
איציק יצחקי | 
בניית ממד (צילום פלאש 90/ יוסי אלוני, מיכאל גלעדי, shutterstock)
מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 שוק הנדל"ן הישראלי משנה כיוון: לא רק שמספר העסקאות קטן בשל המלחמה והריבית הגבוהה, אלא גם שהתמהיל השתנה: ככל שהמלחמה התקדמה, ראינו שהרוכשים מעדיפים דירות עם ממ"ד, על פני דירות ללא ממ"ד. אפשר היה לראות גם את הגידול בדירות יד שנייה כתוצאה מכך. חלק גדול מדירות יד שנייה שנרכשות הן דירות חדשות יחסית וההעדפה הברורה הייתה לרכישת דירות שנבנו משנת 1992 - שנה שממנה חלה החובה לבנות ממ"ד בדירה.
לפי נתוני יד2, משהו השתנה בחודשים האחרונים - כך לפחות על פי סקר שנערך עבור שוכרי הדירות. בשנת 2025 שוק הנדל"ן למגורים בישראל התמודד עם מציאות מורכבת ששילבה לחימה מתמשכת בחזיתות שונות, חוסר ודאות כלכלית ושינויים מבניים בביקושים. מניתוח נתוני האתר רואים כי קיומו של ממ"ד בדירה הפך להיות מרכיב משמעותי בשיקולי שוכרי הדירות בתקופת המלחמה - אך לקראת סיום המלחמה בעזה ולאחר סיומה ניכרה ירידה בפרמייה שבאה לידי ביטוי בדירות עם ממ"ד לרמתה לפני המלחמה.
 
לפי בדיקה שערכנו במספר אזורים, הפער בין דירה עם ממ"ד לדירה ללא ממ"ד יכול להגיע לכ-20%-15%. עם זאת, צריך לזכור שדירות עם ממ"ד הן חדשות יותר. לכן, השוונו את המחיר למ"ר במספר אזורים. גם מחירי השכירות מושפעים מאוד מכך מאז תחילת המלחמה. אז למה בכל זאת הישראלים רוכשים לעתים דירות ללא ממ"ד? בשל שיקול כספי.

(נתונים: יד2)
דירה ממוצעת בישראל עולה 2.3 מיליון שקל וכפי שתראו מיד - דירה ממוצעת עם ממ"ד עולה הרבה יותר. כשמדובר בדירה עם ממ"ד והפער יכול להתחיל ב-400-500 אלף שקל ואפילו יותר באזורים מסוימים ולכן, הישראלים לא תמיד מצליחים לרכוש דירה ממוגנת ובכך מסכנים את חייהם. בחלק מהמקרים מדובר בדירות מסוף שנות ה-80', ולא בדירות משנות ה-70', ולכן תהליך ההתחדשות העירונית נדחק לשוליים.
אז כמה עולה דירה כזו בשקלים? לפי הבדיקה של יד2, בפער ברבעון הראשון של השנה עמד על 25.2%, ובאחרון על 27.9%. כלומר, הוא הלך והתרחב. ברבעון השלישי הוא הגיע לשיא של כמעט 29% ולראשונה חצה את רף ה-3 מיליון שקל לדירת 4 חדרים, לעומת כ-2.41 מיליון שקל לדירתה 4 חדרים ללא ממ"ד. שימו לב לפער לפי הנתונים האלה - כ-600 אלף שקל. כלומר, דירה עם ממ"ד עולה הרבה יותר מדירה ממוצעת, ולכן רוב הישראלים לא יכולים לרכוש אותה.
 
בשנה לאחר המלחמה המספרים הגיעו לשיא, ואז נרשמה ירידה (נתונים: יד2)
כשנה לאחר תחילת המלחמה, ברבעון האחרון של 2024, קרוב ל-30% משוכרי הדירות טענו כי השיקול לרכישת דירה עם ממ"ד חשוב מאוד בהחלטה. לפי נתונים יד2, לפני המלחמה עמד משקלם על כ-22% בלבד. ברבעון השלישי של 2025, מספרם צנח לשפל - פחות מ-15% טענו כי השיקול העיקרי שלהם ברכישת דירה הוא ממ"ד. מספר עלה במעט ברבעון האחרון של השנה. כעת, ההערכה היא שבעקבות המלחמה המספרים יתחזקו ברבעון הראשון של השנה, שיסתיים בסוף החודש.

הסקר של "מאגר מוחות"
לפי נתוני הלמ"ס מתחילת המלחמה, לפערים כלכליים יש השפעה גבוהה על הנגישות לממ"ד. כרבע (26%) ממשקי הבית בעשירון התחתון הם בעלי נגישות למרחב מוגן, אך בעשירון העליון לשני שליש (59%) ממשקי הבית יש ממ"ד. במכון לרפורמות מבינות מצאו כי "אין בהכרח התאמה בין צרכי האוכלוסייה לרמת הנגישות. לגישה מיידית למרחב מוגן בישראל ישנה חשיבות עליונה, והיא מחויבת המציאות במדינת ישראל. לפיכך, ממ"ד חייב להיתפס כמוצר צריכה בסיסי עבור כל משק בית בישראל, ללא תלות ביכולת הכלכלית".
סקר שביצע לאחרונה "מאגר מוחות" מצא העדפה ברורה בעמדות הציבור בנוגע לרכישת דירות: 88% מבעלי הדעה בציבור הישראלי מדווחים כי אם היו רוכשים דירה כיום - היו שוקלים לרכוש רק נכס עם ממ"ד. 12% היו לרכוש דירה בלי ממ"ד. הסקר בוצע בקרב 501 איש, כשגודל הטעות הסטטיסטית עומד על 4.4%, ברמת ביטחון של 95%. האזורים שבהם הדרישה לממ"ד היא הגבוהה ביותר: המרכז ותל אביב עם כ-89%, לעומת ירושלים והצפון בהם הנתון נמוך יותר (61%-66%). עוד נמצא כי 16% מהישראלים שוקלים כיום לעבור דירה בעקבות חוויות הלחימה - בעיקר בשל חוסר מיגון או קרבה למתקנים אסטרטגיים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה