יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הצהיר השבוע שהשר חיים כץ עומד להביא בקרוב לדיון בקבינט הדיור את נושא התחלות וגמר הבנייה. אפשר להבין למה: נתוני התחלות הבנייה בירידה ברבעון האחרון ונתוני גמר הבנייה נמצאים מתחת ליעד של התכנית האסטרטגית לדיור - 65 אלף בשנה. אם הקבינט ינמיך ציפיות, ישראל תעמוד ביעד - אבל בפועל המחירים יעלו. אם הוא יגדיל את הציפיות, זה יהיה טוב לתחזית שמדברת על ירידת מחירים לפני הבחירות, אבל הוא פשוט לא יעמוד בהן.

התחלות הבנייה בישראל הוא נתון חשוב, אבל נתוני גמר הבנייה חשובים יותר. כל אלה תלויים במינהל התכנון וברמ"י. זה אחראי על תכנון וייעוד הקרקעות, וזה על השיווק שלהן. כשיש מספיק קרקעות בתכנון אבל השיווק לא מספיק אגרסיבי, יש בעיה. בתקופת ינקי קוינט רמ"י עמדה במבחן התוצאה, השאלה היא מה עכשיו? האם רמ"י מסוגלת לעמוד ברף שהציב כאן קוינט? אם לא, ישראל תהיה בבעיה בהמשך. תזכורת: רמ"י שווקה במכרז ובפטור ממכרז כ-92 אלף יחידות דיור בשנה שעברה, מתוך השיווקים - קרוב ל-60 אלף עסקאות. 

לאחרונה העברנו כאן ביקורת רחבה על ההתנהלות של רמ"י ובכלל זה על משרד הבינוי והשיכון. השר חיים כץ ידע לפני זמן רב שקוינט יעזוב, אבל הוא לא טרח למנות לו מחליף קבוע. תחילה מונה מחליף לשלושה חודשים וכעת גם המינוי של יהודה אליהו תקוע - בג"ץ דן בשבוע שעבר בעתירות שהוגשו נגד מינויו, בטענה שההליך היה פגום, והוציא צו על-תנאי נגד המינוי. אחת האפשרויות שעלתה היא שסמוטריץ' יגדיר בצורה שונה את תפקידו של אליהו, וייתן לו סמכויות נרחבות. במצב כזה, הוא יצטרך להגדיר מי יהיה מנהל רמ"י - אבל לא בטוח שמהלך כזה יעבור אצל היועצת המשפטית לממשלה. ביום רביעי ייערך דיון נוסף, אבל בינתיים רמ"י ממשיכה ללא מנהל. את התוצאות רואים בשטח - אין כמעט פרויקטים של בנייה רוויה ובסוף זה יוביל לעליית מחירים.

השאיר חלל עצום. קוינט (דרור סיתהכל)

בתקופת עידן מועלם, שלא באשמתו, מכרזי רמ"י לבנייה רוויה היו בשפל שלא נראה כמותו הרבה מאוד זמן. המצב הזה נמשך גם אחרי ההחלטה למנות מנהל קבוע. שים לב למספרים: מה-9 פברואר ועד ה-26 אפריל, במשך חודש וחצי, התפרסמו שני מכרזים בלבד, ברחובות ובבאר יעקב. ברחובות מדובר בכלל בפרויקט של דירה בהנחה. נכון, במרץ הייתה מלחמה, אבל גם לפניה וגם אחריה המדינה לא מצאה זמן למכרזים חדשים.

בחודש מאי, למשל, יצאו לשיווק קרקעות ל-214 דירות בלוד, עוד 231 דירות במעלה אדומים, 239 דירות בבית שמש ועוד 5 דירות בשדרות. כל זה, כשישראל זקוקה ל-65 אלף דירות בנויות בשנה. אם המצב הנוכחי יימשך, רמ"י עשויה לספוג מכה קשה בסוף השנה. כבר התרענו כאן שהמצב בתחילת השנה היה רע מאוד - במקום להתעסק בהגדלת ההיצע, המדינה שיווקה עוד ועוד מכרזים של בנייה במסגרת מחיר מטרה, ושכחה שיש כאן ציבור שלם שלא יכול לחכות להגרלה ורוצה דירות.

במשך שנים המדינה ניסתה להגביל ביקושים בשוק הדיור, אבל זה קרה בזכות ריבית גבוהה, מלחמות ויוקר המחיה, ולא באמצעות הגדלת צד ההיצע. כעת, כשיש לה הזדמנות טובה לעשות זאת, וכשמינהל התכנון מייצר 220 אלף דירות בשנה, רמ"י משווקת 60 (השנה אולי פחות, בטח בבנייה רוויה שזה הנתון הכי חשוב להגדלת מספר הדירות).

כעת נבחן את המכרזים הבאים בתחום הדיור, הנוגעים לבנייה רוויה. למה אנחנו מסתכלים על קרקעות לבנייה רוויה ולא על צמודי קרקע? כי שתי קרקעות של חצי דונם שוות שתי יחידות, אולי ארבע, וקרקע לבנייה רוויה בגודל הזה יכולה להכיל עשרות דיירים חדשים.

אז מה צפוי בהמשך החודש, עוד לפני הדיון בעניינו של אליהו ביום רביעי? מכרז לבנייה 357 דירות בבאר שבע, 790 דירות באמת המים התחתונה בירושלים, 20 יחידות בשדרות. שאר המכרזים לבנייה רוויה הם לטובת דיור להשכרה או עבור מחיר מטרה. בחודש הבא צפויה מכרז ענק של 1,000 יחידות דיור בגן יבנה, וזה מעודד ומכרז נוסף של 3,400 דירות במעלה אדומים. גם זה נתון מעודד. אז איפה הבעיה? לרוב מהמכרזים שמנינו כאן, להוציא את באר שבע, לא יצאה חוברת מכרז. מה זה אומר? שאולי המכרז לא ייצא בזמן ויתעכב. מכרזים על הנייר זה טוב, וזה מראה שהרשות מנסה לדחוף יותר לשיווק קרקעות, אבל בפועל - הדחיה בחלק מהמקרים עלולה לעכב את הבנייה ואת התוצאה הסופית נראה רק בעוד כמה שנים.

עוד ב-

ביקושי שיא לדירה בהנחה: ההרשמה נסגרת וזה הסיכוי לזכות

לכתבה המלאה