במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד האוצר יודעים שהם נכשלו. נתוני התחלות הבנייה בירידה, נתוני גמר הבנייה לא עומדים בסטנדרטים שנקבעו בתכנית האסטרטגית לדיור. גם השנה ישראל עלולה לא לעמוד ביעד שהוקצב לה - 65 אלף דירות מוכנות בשנה אחת.

יהודה מורגשנטרן מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אמר אתמול, אולי באיחור רב, כי "יובא לראשונה לקבינט הדיור הקרוב יעדים להתחלות הבנייה, משך הבנייה והגמר שלהן". לאחרונה הצהירו בשני המשרדים כי הנתונים טובים, ואם כך - מדוע צריך לכנס קבינט כדי לדון בהם ומדוע צריך לקבוע יעדים חדשים שכבר הוגדרו בתכנית האסטרטגית לדיור ל-2050? האם בכוונת המדינה להנמיך את היעדים שהוגדרו בתוכנית האטסטרגית על מנת לעמוד בהם? את זה נוכל לדעת בקרוב, לאחר התכנסות הקבינט שבו נכללים גם אנשים מטעם הממשלה הנוכחית.

"אנחנו לא יכולים רק להתמקד בלהשקיע מיליארדים בסבסוד פיתוח צפון ודרום כל שנה, אנחנו צריכים להשקיע ולהאיץ התחדשות עירונית", הודה מורגנשטרן, שמבין כי ישראל חייבת להתחיל לבנות לגובה בגלל מלאי מוגבל של קרקעות, בכנס של מרכז הבנייה הישראלי בירושלים. "אנחנו מדינה עם מגבלות קרקע לצד גידול אוכלוסייה, אתגרים ביטחוניים. אי אפשר לדבר על היצע מבלי לדבר על התחדשות עירונית. אני מקווה שהמשוואה תשתווה ואף תגבר לטובת התחדשות עירונית מאשר התחלות בנייה. אנחנו משקיעים מיליארדים בבנייה בצפון ובדרום בבנייה חדשה אך צריך במידה שווה ואף יותר להשקיע מיליארדים בהתחדשות עירונית במרכז הארץ כי בלי זה לא יהיה לנו את ההיצע של המחר".

משך הבנייה הממוצע הוא 37 חודשים - האם זה מעט? מורגנשטרן (יחצ)

מורגנשטרן הסביר כי "משך הבנייה התקצר גם כן ל-37 חודשי בנייה נכון להיום", אבל ראוי לציין כי המספרים עדיין רחוקים מהיעד - המלחמות בישראל הן רק חלק מהגורמים לעיכוב - צריך לקצר את טופס הטיולים עד קבלת טופס 4 וכמובן - לקצר עוד קודם את תהליך הוצאת היתרי הבנייה. "אני מקווה שמגמת הירידה במשך הבנייה אותה אנו רואים תוסיף לרדת", הוסיף מנכ"ל המשרד ואמר כי "שר הבינוי והשיכון חיים כץ יביא לראשונה לקבינט הדיור יעד של התחלות בנייה, של גמר בנייה ושל משך בנייה. מחירי הדיור אינן גזרת גורל. השוק מסתגל וחוזר לנוע".

הכישלון של משרד הממשלה נעוץ בכך שמחירי הדיור ירדו באחוזים בודדים בלבד, בזמן מלחמה וריבית שיא. כלומר, לא בטוח שהתכניות של המשרדים השונים הביאה לירידה. חלק מהירידה במחיר הממוצע, למשל, קשורה לתוכנית דירה בהנחה, שהחלה עוד בתקופת שר האוצר משה כחלון, ב-2018.

כאמור, אחד הפתרונות להגדלת היצע הדיור הוא התחדשות עירונית. בדוח שפרסם מבקר המדינה בחודש שעבר הוא חשף פער בלתי נתפס וחוסר תיאום בין הרשויות לגבי נתוני ההתחדשות העירונית. בזמן שבלוד ובקריית ים נרשם נתון מדהים של 0% ניצול מהתקציבים - הוא גילה פערים של עשרות אלפי יחידות דיור בין הדיווחים, מה שעשוי לרמז על כך שהרשות להתחדשות עירונית, שטענה כי היא "לומדת את ממצאי הדוח", לא מתפקדת כפי שמצפים ממנה.

עוד ב-

דוח מבקר המדינה חושף את בלוף ההתחדשות העירונית: "0% ניצול תקציב"

לכתבה המלאה

גורי נדלר, מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יודע שהמספרים עדיין לא מספיק טובים. הוא מאשים את הרשויות המקומיות וטוען כי "האתגר הגדול ביותר כיום אינו מחסור בתוכניות או ביזמים, אלא הרצון של השלטון המקומי. אנו רואים מגמה שבה רשויות מקומיות פשוט לא רוצות לקדם מיזמים של התחדשות עירונית. בלי שינוי תפיסתי אצל ראשי הערים והדרגים המקצועיים ברשויות, השוק ימשיך להיתקל בחסמים בירוקרטיים בלתי סבירים".