נדל"ן ותשתיות

דרמה בפרשת התביעות נגד הקבלן העשיר בישראל: ההחלטה החדשה בתיק

בית המשפט העליון החליט לאחד את תביעת המיליונים נגד ארזי הנגב ועודד שריקי על איחור במסירת דירות, שתרוכז בתל אביב לצד הבקשה הייצוגית באותה פרשה, בשל הרצון לחסוך במשאבים ובזמן. האם האיחוד יזרז את הטיפול בפרשה או רק יסבך אותה? עו"ד המייצג את הרוכשים: "זה יאריך את ההליך"

איציק יצחקי | 20/7/2026 13:06 עקבו אחרינו בגוגל

עודד שריקי (צילום shutterstock, מסך קשת 12)

בית המשפט העליון הורה, באופן תקדימי, להעביר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב את הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת ארזי הנגב, וכך בעצם איחד בין 2 תביעות והורה לשופט לנהל אותה לצד תביעת המיליונים שהגישו 184 רוכשי דירות בפרויקט החברה בבני ברק - המונחת בפניו כבר למעלה משנה וחצי.

מטרת המהלך התקדימי ברורה: למנוע דיונים כפולים באותה פרשה, לחסוך במשאבים ולצמצם את הסיכון ששני בתי משפט יגיעו להכרעות סותרות. אלא שההחלטה, שעברה לידי הצדדים השבוע, מחברת תחת קורת גג אחת שני הליכים שונים מאוד במבנה שלהם, בסדרי הדין ובאופן שבו יש לטעון ולהוכיח את הטענות.

במרכז הפרשה עומדות טענות של רוכשי דירות בפרויקט מגורים שהקימה חברת ארזי הנגב בבני ברק, בבעלות איש העסקים הידוע עודד שריקי, ולפיהן הדירות נמסרו להם באיחור מבלי שקיבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתנהלת לאורך יותר משנה וחצי תביעה אזרחית רחבת היקף של 184 רוכשי דירות, המיוצגים בידי עו"ד עמנואל יוזוק ממשרד יוזוק-מלכין ושות'. במקביל, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה, המבוססת אף היא על טענות לאיחור במסירת הדירות באותו פרויקט ותביעות נוספות הוגשו לבתי המשפט השלום השונים.

עיריית בני ברק והוועדה לתכנון ובנייה בני ברק, שצורפו כצדדים שלישיים בהליכים, פנו לבית המשפט העליון וביקשו לרכז את הדיונים בפני אותו בית משפט. ארזי הנגב תמכה בבקשה וביקשה שההליכים יתנהלו בתל אביב.

מנגד, התובעים בתביעה האזרחית, התובע הייצוגי, המדינה ותאגיד המים התנגדו לאיחוד. לטענתם, העובדה ששני ההליכים נובעים מאותה פרשה אינה הופכת אותם להליכים זהים.
כבוד השופטת רות רונן מבית המשפט העליון, קיבלה את הבקשות לאיחוד הדיונים תחת הרכב שופטים יחיד, וקבעה כי קיים יתרון בריכוז שני ההליכים בפני אותו בית משפט. לפי החלטתה, שני ההליכים עוסקים באותו פרויקט ומעוררים שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, ובראשן האחריות לאיחור במסירת הדירות והזכאות לפיצוי.

השופטת רונן קבעה כי ריכוז ההליכים עשוי למנוע הכרעות סותרות, לצמצם כפילות בבירור העובדות ואף לסייע בקידום פתרון כולל או חלקי של הסכסוך. עם זאת, השופטת הכירה בקושי שבחיבור בין תביעה אזרחית לבין בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לכן ההחלטה אינה מחייבת את בית המשפט המחוזי בתל אביב למזג את שני התיקים להליך אחד מלא.

לדברי עו"ד עמנואל יוזוק, המייצג את 184 רוכשי הדירות בתביעה האזרחית, "החלטת ביהמ"ש העליון, שאין לי ביקורת על ההיגיון שבה, יוצרת מצב שבו הרוכשים שהגישו את תביעתם לפני שנתיים כמעט, עלולים לראות את הפיצויים להם הם זכאים בעיכוב עוד יותר משמעותי מהעיכוב שנוצר עד היום".

לדבריו, תביעות בגין איחור במסירת דירה המוגדרות בחוק המכר, שונות מהותית מתובענות ייצוגיות. מדובר בשני הליכים בעלי סדרי דין שונים לחלוטין.

"בתובענה הייצוגית, קיים קושי על פי רוב לאתר את קבוצת הנפגעים, ולכמת את נזקה. כמו כן, יש לבחון האם לחבריה נגרם נזק דומה; לעומת זאת, בתביעה לאיחור במסירה מדובר בקבוצה ידועה ומוגדרת של רוכשים, שלכל אחד מהם נגרם נזק פרטני בהיקף שונה שהוגדר היטב על ידי חוות דעת שמאי".

לדברי עו"ד יוזוק, איחוד הדיון בפני אותו שופט, שיידרש כעת לנהל הליכים שונים במהותם ובהשתתפות צדדים נוספים, עלול להאריך עוד יותר את העיכוב במתן הסעד לרוכשים, עיכוב שנמשך כבר קרוב לשנתיים.

עוד לדבריו "חוק המכר קובע לרוכשים פיצוי סטטוטורי והוראותיו קוגנטיות, כלומר הקבלן אינו יכול להתנות עליהן בהסכם. למרות שהחוק נועד להגן על רוכשי הדירות ולפצות אותם סמוך ככל האפשר למועד שבו נאלצו לשאת במקביל בתשלומי משכנתה ושכר דירה, בפועל הם מוצאים את עצמם נגררים שנים לקבלת הפיצוי המגיע להם".

המתנגדים לאיחוד הדיונים טענו כי הפערים בין המסלולים, העילות, בעלי הדין וסדרי ההוכחה עלולים להפוך את האיחוד ל"מפלצת דיונית". לדבריהם, במקום לקדם את התביעה האזרחית, שכבר מתנהלת בתל אביב, צירוף ההליך הייצוגי עלול לעכב אותה ולהוסיף שלבים ומחלוקות מקדמיות.

עו"ד יוזוק (רז רוגובסקי)

קושי נוסף נוגע לצדדים השלישיים. בתביעה האזרחית צורפו, לצד העירייה והוועדה המקומית, גם גופים ציבוריים ותשתיתיים נוספים. בהליך הייצוגי בבאר שבע, לעומת זאת, ניסיונות לצרף חלק מהגופים הללו נדחו או נמחקו. המתנגדים טענו כי האיחוד עלול להכניס להליך הייצוגי, למעשה דרך "הדלת האחורית", צדדים שבית המשפט המחוזי בבאר שבע לא התיר לצרפם.

לדברי השופטת רונן בפסיקתה, השופט שידון בהליכים יוכל להחליט אילו שאלות יידונו במשותף ואילו בנפרד, אם אחד ההליכים יקדם את האחר, ואם נכון לנהל אותם במקביל או בזה אחר זה. למעשה, אפשרה השופטת לרכז את שני הדיונים בפני אותו הרכב שיפוטי, אך הותיר לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בנוגע לאופן שבו יתנהל החיבור ביניהם.

עוד ב-

עודד שריקי ממתין: מכונית ב-18 מיליון שקל שוברת שיאים בארץ

לכתבה המלאה

בהחלטתה, דחתה השופטת רונן את הטענה שחוק תובענות ייצוגיות מונע איחוד מסוג זה, וקבעה כי ניתן להורות על ריכוז הדיונים מכוח תקנות סדר הדין האזרחי. אף שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית בבאר שבע הוגשה לפני התביעה בתל אביב, הוחלט להעבירה לתל אביב. השופטת רונן נימקה זאת בכך שמרבית הצדדים מצויים במחוז תל אביב-יפו או בסביבתו, וכי גם הפרויקט עצמו נמצא באזור המרכז.