בשוק הדיור הישראלי מסתמנת מגמה מעורבת: מצד אחד התמתנות במחירי הדירות בטווח הקצר, ומנגד התייקרות חדה ומצטברת מאז שנת 2017, לצד התרחבות משמעותית של הפערים בין אזורי הארץ השונים.

לפי נתוני הלמ"ס, שניתחה התאחדות יועצי המשכנתאות, במחצית הראשונה של 2026 עמד מחירה הממוצע של דירה בישראל על כ-2.4 מיליון שקל - וזו עלייה של כ-56% בהשוואה לרמת המחירים בשנת 2017. עם זאת, אפשר לפלח את הדירות ולראות את קצב השינוי בגדלים שונים: מחירי דירות בנות 3-5 חדרים זינקו ב-55% עד 58% מאז 2017, בעוד שדירות גדולות (6 חדרים ומעלה) רשמו עלייה מתונה יותר של כ-44%. כלומר, דווקא בדירות הקטנות יותר נרשמה עלייה גבוהה יותר.

אפשר לראות שהעלייה בין המחוזות נעה בטווח של 52% (בדרום) עד 63% (בצפון), ברמת הערים בודדות נרשמו פערים דרמטיים. בבית שמש זינקו המחירים ב-73%, ברחובות ב-64%, אבל עלייה מתונה בהרבה נרשמה בבאר שבע (26%) ובחולון (36%). העלייה בבאר שבע נמוכה מאוד ומראה שרכישת דירה לא הניבה תשואה אמיתית למשקיעים. תוסיפו לזה הוצאות חד פעמיות וכן מסים שונים ותגלו שרוכשי הדירות הרוויחו פחות מקצב עליית האינפלציה. גם בחולון העסקה לא ממש הייתה כדאית.

משפט חשוב נוסף לגבי באר שבע - כבר ראינו נתונים בעבר שמראים שמשקיעי הנדל"ן, לפחות חלקם, רכשו הפסד הון ריאלי מרכישת דירה. יכול מאוד להיות שהביקוש לערים הסובבות אותה נובע מתמריץ מס של 18%-16% - אותו פטור שחוסך עשרות אלפי שקלים לשנה למשפחה.

באר שבע (פלאש 90/ דני מרון)

עוד נמצא בנתוני הלמ"ס, כי הפער ברמת המחיר נותר גבוה מאוד - החל מ-1.5 מיליון שקל בממוצע במחוז הצפון ועד כ-3.5 מיליון שקל בממוצע במחוז תל-אביב. במילים פשוטות, מי שרכש דירה ממוצעת במרכז לפני פחות מעשור - ערכה עלה ב-3.5 מיליון שקל. מי שרכש דירה בצפון - ערכה עלה ב-1.5 מיליון שקל. כלומר, דירה ממוצעת של 1.5 מיליון שקל לפני כמעט עשור - תעלה היום כפול באזור הצפון. סביר להניח שרוב הזוגות לא הצליחו להנות מעליית שכר שתדביק את הפער הזה. לכן, מי שישב על הגדר וחסך, החיסכון המצטבר לרכישת דירה היה נמוך מעליית השווי שרשמה אותה דירה במהלך השנים.

עוד ב-

איזו דירה תוכלו לקנות בשכר של 20 אלף שקל נטו?

לכתבה המלאה

מחירו של חדר נוסף במרכז זינק מכ-500 אלף שקל לכ-800 אלף שקל (עלייה של כ-60%), בעוד שבפריפריה עלה מחירו מכ-350 אלף שקל לכ-500 אלף שקל (עלייה של כ-43%). כתוצאה מכך, הפער בעלות חדר נוסף בין המרכז לפריפריה הוכפל מכ-150 אלף שקל לכ-300 אלף שקל.