הליך היפרדות היישוב צור הדסה מעלה הילוך לנוכח לוח הזמנים הקצר שהתקבל ממשרד הפנים, לפיו בעוד פחות מחודשיים, בצעד היסטורי, יהפוך יישוב צור הדסה לרשות עצמאית. השאלה הגדולה היא, מדוע משך הזמן שבו יתרחש ההליך, הפך לחזות הכל. משעסקינן במשא ומתן לכל דבר ועניין, אך ברור שיש להכיר היטב את הצד השני, שאינו אלא ה"יריב". יש להבין מהי מטרתו וכיצד הדבר מתיישב עם האינטרס החשוב אותו תושבי צור הדסה רוצים להשיג, הלוא הוא יציאה לעצמאות תוך הבטחת היתכנות כלכלית.

מכאן, יש לדון תחילה בשאלה מי ייצא נשכר מהיפרדות מהירה וחפוזה. "מבט על" ב"מפת האינטרסים" יכול לספק תשובה ברורה בשאלה זו. אין זה סוד, שמזה שנים, תרה מועצת מטה יהודה במציאת פתרון, אשר יבטיח "סילוקו" של היישוב צור הדסה מעל סדר יומה של מועצת מטה יהודה. דבריו הברורים של ראש מועצת מטה יהודה, בדבר ההפסדים הכספיים הנגרמים למועצה, לא מותירים ספק ברצונו העז לעשות כן, עוד בקדנציה הנוכחית. 

לזה מתווספת העובדה שעיניו של ראש מועצת מטה יהודה, ניב ויזל, נשואות לבחירות הקרבות, אוקטובר 2023. ראש המועצה מבין היטב, כי על רקע טענותיהם החוזרות של תושבי היישוב צור הדסה בדבר הזנחתו אותם, האפשרות הסבירה היא שלא יזכה בקולם. הוא מבין היטב, כי ככל שיצליח להגיע ליעד זה ו"להיפטר" מכמות תושבים לא מבוטלת, יגדלו סיכוייו להיבחר. לא מופרך לחשוב שכבר עתה הוא מכין עצמו לסלוגן שילווה אותו בעת הבחירות אל מול חברי המושבים/הקיבוצים, בדמות הצלחתו הכבירה בהוצאת הרעה החולה. מכאן, אך ברור מדוע ראש מועצת מטה יהודה מבקש היפרדות מיידית.
 

עוד ב-

הקרב על צור הדסה: היועמ״ש תבלום היפרדות ממטה יהודה?

לכתבה המלאה

כדרך להשיג אינטרס פוליטי זה, כבר לפני שנתיים הופעלו לחצים רבים  על וועד יישוב צור הדסה, מאת גורמים במועצה האזורית מטה יהודה ובכלל זה על ידי ראש המועצה עצמו. במהלך יולי 2020, נראה כי הלחץ עשה את שלו וחברי הוועד קיבלו החלטה לתמוך באופן עקרוני בהיפרדות היישוב ממועצת מטה יהודה. עם זאת אמרו, כי יהא זה אך ורק בתנאי של היתכנות כלכלית. "אמרו ולא פירשו".

הגם שמצופה היה שבטרם מתן הסכמה כה חשובה בהליך דרמטי מעין זה, יבקשו  לתור ולהבטיח מתווה ברור אשר יבטיח היתכנות כלכלית, הסתפקו באמירה חשובה אך חסרת תוכן זו. כל מה שהתרחש  לאחר מכן, מוכיח באותות ובמופתים, כי לא הייתה שום מחשבה מעמיקה בטרם נתן וועד צור הדסה את ברכת הדרך למהלך זה.

כך, למשל, כבר בישיבה השנייה של הוועדה הגיאוגרפית שדנה בעתיד היישוב צור הדסה, הזהירה יו"ר הוועדה רות יוסף מפני הצפוי ליישוב במידה ויהפוך למועצה מקומית ולדבריה "לצור הדסה אין היום גב כלכלי בכלל, והיא לא יכולה להחזיק את עצמה". זו המשיכה והתריעה "לא תעמדו בזה!".

האבסורד לא נפסק כאשר גם חברת "אורבניקס", אשר נתבקשה על ידי נציגי היישוב לחוות דעתה באשר להיתכנות כלכלית לניהול עצמאי של היישוב, בישרה גם היא את בשורת איוב. התחזית הקודרת שהוצגה על ידי חברה זו, קרי שיציאה לעצמאות מוניציפלית תגרום באופן מיידי לגירעון שנתי של כ-7 מיליון שקל, אשר ילך ויגדל ועשוי להגיע לגירעון של כ-21 מיליון שקל בשנה, חייבה לשיטתי את נציגי היישוב לעצור הכל ולעשות "חשב מסלול מחדש". במסגרת זו היה עליהם לדרוש, להבדיל מלהציע, מתווה ברור ואיתן בטרם חתמה ביום 14.4.22 השרה איילת שקד על ההחלטה להפוך את צור הדסה למועצה מקומית ולהפרידה ממטה יהודה.

גם העובדה, כי רק במהלך הדיונים בוועדה הגיאוגרפית הוצגו מודלים שונים - דווקא על ידי עמותת תושבים - אשר יש בהם כדי להבטיח היתכנות כלכלית, מחזקת את העובדה שאסור היה להסכים ליציאה לעצמאות בטרם יובטח שכך ייעשה. ככל שנציגי היישוב ישליכו יהבם על גורם ניטראלי לכאורה, כדוגמת  משרד השיכון, נראה שגם בזה יתבדו. הרי האינטרס של משרד השיכון הוא שיווק מסיבי של יחידות דיור עד להגדלת היישוב והפיכתו בעל כורחו לעיר. מכאן, גם מבחינת משרד השיכון, יש להאיץ את התהליך עד להשגת היעד המיוחל.

הקודקוד האחרון, עליו דווקא צריך לסמוך, הוא משרד הפנים. במצב רגיל, משרד הפנים, אשר גם לו אינטרס ראשון במעלה כי יש להבטיח היתכנות כלכלית בטרם הקמת מועצה חדשה, היה צריך, ראשית לכל, לבצע בעצמו מהלכים יזומים, אשר יבטיחו זאת ועוד בטרם ייחתם הצו. אלא, ששרת הפנים המכהנת, איילת שקד, העידה על עצמה בכמה הזדמנויות, כי פוליטיקה היא בדמה. משהאינטרס הברור של איילת שקד הוא תמיכה אלקטורלית של תושבי מטה יהודה, האינטרס של משרד הפנים עצמו הוא לסיים עם הליך ההיפרדות בהליך בזק.
 

עוד ב-

איילת שקד אישרה: זו הרשות המקומית העצמאית החדשה בישראל

לכתבה המלאה

הנה, לכל אחד מהניצים יש אינטרס אישי מובהק בהליך היפרדות מהיר. לעומתם, משתושבי היישוב מבקשים יציאה לעצמאות תוך הבטחת איתנות כלכלית, אך ברור שהאינטרס הברור של יישוב צור הדסה הוא לקיים הליך היפרדות איטי , מחושב וזהיר. נדמה שבזמן שכל הגורמים המעורבים, למעט היישוב עצמו, ניסו לקדם את האינטרס האישי שלהם, נציגי הישוב העדיפו את שיטת ה"סמוך", בבחינת "יהיה בסדר". משעסקינן, בסופו של יום, בנציגי ציבור אשר לא מקבלים שכר אלא מנהלים יישוב, ובמסגרתו הליך היסטורי זה, בהתנדבות מלאה, קשה לבוא בביקורת. זה כשלעצמו מוכיח את הצורך, גם של היישוב עצמו, ביציאה לעצמאות.

הבעיה הקשה כעת היא שגם בעלי האינטרסים השונים, בעלי וותק בזירה הפוליטית, מזהים נקודת חולשה זו ופונים לנצלה במהירות. בל נתפלא, אם כדרך להשיג את אותו אינטרס תטען מועצת מטה יהודה, במסווה של דאגה לעתיד היישוב מפאת חוסר תפקודו של הוועד המתנדב, כי יש למנות ליישוב כבר עתה "וועדה קרואה". משבקשת הצד המעוניין, קרי מטה יהודה תופנה לאוזני השרה המבקשת לדאוג כעת לעתידה הפוליטי, לא מופרך לחשוב שכך תעשה.

כל האמור מקבל משנה תוקף נוכח פירוק הממשלה. היום יותר מתמיד, מתקיים חשש כבד לעשיית מחטף של הרגע האחרון, בין כדרך לזכות בקולות ובין כדרך להשאיר "חותם" על ההיסטוריה. סכנה ממשית זו כבר לא מאפשרת, גם לא לוועד מתנדב, להמשיך להיות "מנוהל", בוודאי לא להמשיך ולנסות לקנות ליבה של שרת הפנים. לשיטתי, אסור לעצום עיניים ולהתעלם מהעובדה שבימים רגישים אלה כל מקבל החלטה עלול לבצע מהלכים כדרך לקדם את האינטרסים האישיים/הפוליטיים שלו, להבדיל משמירה על אינטרס הציבור. 

על כן, לפני כשבוע, ועל אף התנגדותם של חברי הוועד, מצאתי לפנות בעצמי ובחתימת ידי, ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה שתקבע לאלתר, כי כל הליך ההיפרדות של היישוב צור הדסה ממועצת מטה יהודה, יופסק לאלתר עד להקמת ממשלה יציבה בישראל.
דעתי היא שיש לעצור הליך חשוב זה, בעל מעמד היסטורי, עד אשר תוקם ממשלה יציבה. על וועד היישוב לנצל את הזמן ולתור אחר מתווה ברור אשר יהיה בו להבטיח היתכנות כלכלית ארוכת טווח. במקביל, יש להכין את הקרקע בטרם יציאה לעצמאות בדמות קבלת ניהול העצמי של היישוב.

מירב זמיר, עו"ד
חברת וועד מקומי יישוב צור הדסה
דואר אלקטרוני: meravz.law@gmail.com
אתר: mz-lawoffice.com