העיר נצרת, אחת מערי הלב של המגזר הערבי בישראל, הפכה בשנים האחרונות לסמל מטריד של קריסה עירונית מתמשכת. מה שהחל כבעיות תברואתיות נקודתיות התפתח לסיוט תשתיתי מלא, בו רחובות שלמים הופכים למזבלות ציבוריות, תושבים נאלצים לחיות בתוך מפגע בריאותי, ומערכת הפינוי קרסה לחלוטין עקב אי תשלום לקבלנים.

על פי מאקו המצב החריג, שמתועד יום יום בעשרות סרטונים ותמונות של תושבים מבוהלים, מעיד על התמוטטות מוחלטת של השירותים העירוניים הבסיסיים ביותר, כאשר אפילו עובדי התברואה עצמם לא זוכים לקבל שכר במשך חודשים ארוכים. זהו סיפור של הזנחה מתמשכת שהובילה לכך שאחת הערים ההיסטוריות והחשובות ביותר במדינה הפכה למקום שתושביו מתביישים לחיות בו.

הפרדוקס החד ביותר בסיפור הזה טמון בפער העצום בין החומרה של המשבר לבין חוסר היכולת לפתור אותו, גם כאשר המדינה מכירה בו במלוא עוצמתו. דוח החקירה הממשלתי שהוגש לשר הפנים משה ארבל המליץ על צעד דרסטי וחסר תקדים - הדחת ראש העיר עלי סלאם וכל חברי מועצת העיר, המלצה שמעידה על עומק המשבר ועל הכרה מפורשת שהרשויות המקומיות כשלו כשלון מוחלט. אולם מה שהיה אמור להיות נקודת מפנה הפך לסמל של חוסר יכולת מערכתית, כאשר המלצות הדוח נותרו על הנייר ואלפי התושבים ממשיכים לחיות בתוך מציאות של קריסה עירונית. 

כזכור שנת 2024 מסמנת שיא היסטורי בהגירה מישראל, עם למעלה מ-80 אלף ישראלים שבחרו לעזוב את המדינה, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ראשון) ב-N12. תל אביב-יפו מובילה את רשימת הערים העוזבות עם 11,020 מהגרים החוצה.

עוד ב-

מפעל הממתקים בנצרת נסגר: חשש לפשיעה חבלנית ופלילית

לכתבה המלאה

כזכור, לפני כניסת שנת 2025, פורסם בלמ"ס כי מאזן ההגירה הבין-לאומי בשנת 2024 היה שלילי ועמד על 18.2- אלף. בסוף שנת 2024 אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1%. האוכלוסייה גדלה ב-129.6 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות) וקטנה כאמור, ב-18.2 תושבים מהגירה בין-לאומית.